Taanis Daf 9-12

9a

1. Shaani Moshe delerabim.  Pshat is he was acting on behalf of klal yisrael, so they'd have water.  Deeper pshat is that Moshe was in place of 71 - the Sanhedrin.  And Rav Yoshe Ber Soloveitchik explained that Sanhedrin Hagadol asts in two capacities - as judicial arbiter, and as proxy of the entire Jewish people. So when Moshe requested something, it wasn't as an individual, or even as an individual sincerely acting on behalf of the entire nation.  He was the proxy of the entire nation and was acting in that capacity.
2. 9b - Ula ikla - first he thought having dates was a delicacy, should make it easier to learn.  Then after eating too many he saw it's not such a great thing to have such dates.  It shows the importance of perspective.  Form the outside he thought it was a great environment, the plenty of dates should lead to more Torah study.  AFter being there he saw having those dates led to other issues that would take away from learning. 
        Parenthetically, Eretz Yisrael is "zeis shemen udevash" devash meaning dates.  This Gemara shows at that time Bavel had much more dates.  Is this somehow symbolic of the fact that the Center of Torah shifted from E"Y to Bavel?
3. 10a Tosfos sv Hilchesa - vechein ama davar - see Brachos end of 7th perek.
4. Rabban Gamliel - wai ttil 15 days after Shmini Atzeres so the pilgrims (olei l'regel) can return home.  See Bava Metzia second perek (__) whether it took 15 days in Bayis Rishon, because of so many people traveling, or in Bayis Sheni, where it was less safe and took longer to travel.  We have to keep in mind Rabban Gamliel was not before very late in the second Beis Hamikdash period, so was 15 days in his time, or he used 15 days since that's what was needed in 1st bayis.
5. ROSH SIMAN 4.  R' Hershel Schachter mentions how the Rav said vesein tal in SHma koleinu in the summertime because in the US we need rain in summer for crops to grow, and his source was the Rosh, I believe this Rosh.  I'm not so sure we can use this Rosh as a proof, because the Rosh only applies it to sayin VeSein Tal in Cheshvan, when the Halacha for Bnei E"Y is to say it.  I don't know that he would extend that to times when the Halacha never says to say VeSein Tal, like the summmertime.  It's important to keep in mind he brought prove from Provence, which was in Western Europe, and I don't know if they grew grain in the winter or summer.
6. 11a  Tzadik has to be b'tzaar with the tzibbur.  And mesoras Hashas says "tzadik gamur."  Why shouldn't a tzadik be b'tzaar?  I think because: why was Moshe punished at Mei Meriva that he wouldn't enter E"Y - the entire generation was punished except for Kalev and Yehoshua (even though Moshe certainly believed Kalev and Yehoshua, he was never excluded from the rest of the community)?  The answer is a tzadik or leader is not included with the tzibbur - possibly not to be punished with them, and possible not to be rewarded with them either.  This is one explanation in Pirkei Avos (__) "Sna es harabbanus."  So Moshe wasn't excluded from the punishment for dor hamidbar but as leader he wasn't included in it either, so he was not destined or sentenced to die in the midbar until Mei Meriva.
7. Kol hametza'eir im hatzibur.  The exact language is used for "kol hamisabel al yerushalayim zoche v'roes b'nechemasa."  Is it the same principle - same exact wording, or a different principle - it changes "hametza'er" - general suffering - for specific suffereing of aveilus for the Mikdash.
8. V'omrim lo chasom.  This is reminiscent of Unesane Tokef, though there are obviously differences - the latter is on Yom Hadin whereas our Gemara seems to be after death.
9. 11b.  Bame shimesh Moshe.
1. see my post http://shasdaf.blogspot.com/2009/03/parshas-ki-sisa-kiyor.html
2. Mesoras Hashas refers us to some Tosfos asking what is the nafka mina how Moshe dressed.  (I don't want to suggest it has nafka mina if somone makes a neder...)  See post one and two by RYGB.  I am not endorsing them, just bring them as a source.  Because a Gemara like this is a slightly different matter - psak where there is no nafka mina to us. 
        Perhaps we can answer  -I think Sefer Chassidim discusses importance of History, but at times ins critical of studying history.  My Rebbi Rav Ahron Soloveichik explained that the mundane aspects of history like what clothes did a particular king wear is the type of history study that is criticized.  Perhaps - since everything Moshe did was Torah, this is not irrelevent.  In fact, we do learn - in my link from Ki Sisa - the clothes Moshe wore are important in us knowing whether the Mishkan had a din Mishkan during the Miluim or not.
3. Rashi says cloak that had no seams, so he couldn't put any money in it.  This is very strange because there was no money around during the Avodah.  Had this been during the collection of the materials for the mishkan, or when he was collecting the Shekels (See Shkalim ___) we'd understand someone might try to slip a little into his own pocket, but that was no chashash here?
10. 12a kol taanis shelo shaka alav chama.  Ri (Mordechai Eruvin 496,m from Gemara Eruvin 41) would break his fast before going to Shul on Friday afternoon to not enter Shabbos in an afflicted state.  Presumably he still had a kiyum of taanis.  Look into this.  (This Mordechai is also mentione dby Beis Yosef to OC 249).

Rosh Hashana Daf 34-35

1.  See this shiur by my Rebbe Rav Ahron Soloveichik zt"l that discusses many topics from these gemaras, such as

• machlokes Rashi/Ramban about precedence to go to tefila or to hear shofar
• Rabi Abahu about unifying the minhagim
• Whether brachos of Musaf are asmachta or real drasha.

2. 35a - last line - Rabban Gamliel held shliach tzibur was motzi the am shebisados with tefila; and above that - R' Yehuda davened every 30 days. .  See Mishkenos Yaakov O"C 90 about the am shebisados.  See also Shabbos 11a, Rabi Akiva Eiger in the Gilyon Hashas asks on Tosfos (Shabbos 11a s.v. kigon RSBY) that those who Torah umnasan are patur from Tefila but must say Kriyas Shma; but Tosfos Moed Katan 9b kan says they wouldn't say Kriyas Shma either; and "Ranach discusses it is a Teshuva."  I think he means R' Eliyahu Mizrachi Siman 70, and it is not at all explicit.  I think he's saying Torah umnasan don't have to daven in shul or Tefila betzibbur, d it has to do with kavod to them, or to minimize their bitul Torah.  I think to take it further The Shliach tzibur can be motzi Torasan Umnasan also, because they are ones wit htheir learning, and the am shebisados are ones with their work in the fields.  So:
a) Kriyas Shma, a dioraissa, they have to say, but not Shmone esray, which is dirabanan, BUT they get kiyum from shliach tzibur.
b) I think we can say - Brachos __ R' Yehuda Hanasi only said first pasuk of SHma - Torasan Umnasan must say first pasuk of shma and nothing else.  My Rebbi explained on Brachos 2a (See Perach Mateh Ahron Tefila 3:6 (page 52) that the first pasuk of shma is a kiyum of ol malchis shamayim but all the parshios are a din of tefila.  So the Torasan Umnasan are fully exempt from the Tefila part of Kriyas Shma also, and only say the first paragraph.  This would also explain Tosfos - where he says they are required in Shma he means first pasuk, and when he says they are patur from Kriyas SHma and Tefila means patur from Tefila part of Sham but are still obligated in Kabalas Ol part of Shma.

I think R' Gamliel's din is based on Maamados (Taanis 26a-28+) but there are some things not clear - whether the shliach tzibur only would be motzi them for their korban din of tefila but not the rachamim part of tefila (which fits well with maamados) but then the question would be birchas Kohanim is part of Korban din, but Neilah has no korban yet there is birchas kohanim.

Taanis 4-5

See previous post for some of Daf 4.

4b ha lan ha lehu.  Rabi Yochanan, wo lived in Eretz Yisrael, would teach halachos (of Bavel) to bnei Bavel who came to learn from him, even when that halacha was different than in E"Y.  See Tosfos Berachos 44a s.v. Inhu.

5b.  Rashi s.v. Vehaamar mar - about Kares.  For shitos and discussion of Kares see Abarbanel Bamidbar 15:30.  For shitos only, see Hakdama of R' P. Kehati to Maseches Kerisos.  See also interesting Shut Ksav Sofer YD 148 (beginning is included)

שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח

יעקב איש תם, יפה פרי תואר קרא ה' שמו, ה"ה בני חביבי תלמידי צמידי הרבני המופלג בתורה, וביראה טהורה חרוץ בע"פ, העדני העצני מלא ברכת ד', כש"ת מוה' יעקב עקיבא סופר ני' ולמחברתו כלתי הצנועה המשכלת מרת מלכה תחי' לאי"ט:

הנה ברך לקחתי ליום מולדתי א' דר"ח אדר שהגעתי בעזה"י לשנת חמשים, והודיתי להשי"ת ברבים על שהחינו וקימנו לזמן הזה וברוך ית"ש הנותן ליעף כח ללמוד וללמד, כן יעזרני למען שמו ותורתו, עד זקנה ושיבה אל יעזבני ואל יטשני, ויהי' עמי כאשר היה עם אבותינו הקדושים זצ"ל להגדיל תורה ולהאדירה, ולגדור פרצי התורה אשר רבו בעו"ה, ויציל אותנו ממוציאי דבה על תוה"ק, ועלינו יציץ נזרו, תרוממנה קרנות צדיקים:

ועשיתי ביום ההוא זה היום עשה ד' לי סיום למס' פסחים, ואמרתי ביום אדר"ח בע"מ וויען ברבים בסיום המסכתא וביום שלאחריו פה לפני ב"י ואסיפת לומדי תורה, ואעלה פה בקצרה, הנה הצל"ח יצא ליישב סוגי' ש"ס דקאמר פשיטא על פדיון הבן אקב"ו ע"פ הבן, אבי הבן מברך, ע"פ מה שבריב"ש נתקשה, למה מברכין עפ"ה כיון דא"א בשליח והש"ך בנקה"כ העלה דפודים על ידי שליח וא"ש דמברכין בעל, ופשיטא לי' לצל"ח דשליח אינו מברך שהחינו, ומה"ט עלה ספק בלב בעל האיבעי' אי כהן מברך שהחינו שהוא לעולם יוכל לברך שהחינו משא"כ האב כשפודה עי"ש, ולכן מקדים פשיטא דמברך על פדיון, מדמברך בעל ש"מ שפודים עי"ש, ולכן יש לספק מי מברך שהחינו, אלו דבריו בקיצור, ועדיין לא יצא ליישב אריכות ושפת יתר אבי הבן מברך פשיטא דאב מברך, לא הו"ל להקדים אלא פשיטא דמברכין על פדיון הבן דמזה מוכח דפודים עי"ש, ונ"ל להוסיף בשאומר מלתא בטעמ' למה מצוה שנעשי' עי"ש מברכין בעל ושאינה נעשי' עי"ש מברכין בלמ"ד, נ"ל עפמ"ש הד"מ באו"ח סי' ח' דברכה דעל קאי על כללות המצוה ולא על עשית המצוה עכשיו, ולכן מברכי' על טלית קטן על מצות אבל ברכה בלמ"ד קאי על עשית המצוה שעושה עכשיו עיי"ש בט"ז, ונ"ל לכן מצוה שנעשי' עי"ש ושליח מברך ובאמת אין ראוי' לו לברך כיון שאינו מחויב, ועיין מג"א סי' תל"ב לכן תקנו בעל דקאי על כללות המצוה, וכיון ששליח זה עושה המצוה בשליחו' המשלח ועוסק ובא במצוה זו, וגם לו קצת מצוה ראוי' לו לברך אבל מברך רק בעל, אבל מצוה שא"א עי"ש מברך בלמ"ד כי הוא מחויב בעשיית המצוה ועליו מוטלת כנ"ל נכון

Taanis 2-3

1. Tana Heicah kai.

2. Tosfos Mei'eimasai clearly paskens we sit on the sukkah on Shmini Atzeres, not like minhag of Chasidim.

3. Tosfos Im Kein.  See Nefesh Harav p. ___ about asking (in birkas hashanim) all year reound depending if the climate needs it, based on Rosh __.

4. Tosfos Vayishma.  We can answer that Barad (hail) is a type of rain (precipitation) unless it was a miraculous barad like the makah in Mitzrayim.

5. Interesting that of the 3 mafteichos - techiyas hameisim, which will happen once, we mention every day.  Chaya, women giving birth, happens every day and we never mention it.  Rain, which happens half the year, the rainy season, should be mentioned, based on the other patterns, in the summer, when it is not seen!  Yet the halacha is to mention it during the rainy season.

2b
6.  Bimarava Amri.  Very strange - maarava is Eretz Yisrael, why would Rabi Yochanan, an Amora from Eretz Yisrael, been quoted differently?  The answer is Brachos 44a Tosfos s.v.Inhu explains that Rabi Yochanan would say things for his Babylonian talmidim, ways they should pasken, even if in E"Y things were done differently.  In other words, he spoke to his audience.

3a
7. Nisuch is halacha limoshe misinai.  Rambam says in hakdama to Perush hamishna that there can be no machlokes about a Halacha l;Moshe misinai and if there is a machlokes it can't be a HLMM.  That must mean about the details itself.  But we do see ,like here, arguments if something is a HLMM or not.

3b
8."Just like the world cannot survive without wind."  Similar expression to last perek in Brachos - R' Akiva told Yehuda ben Pappas "just like a fish out of water cannot survive, so too Yisrael cannot survive without water.

Winds.  (From a discussion about Brachos which direction to sleep in) Rashi Brachos 3b from BB 25 about the 4 winds: morning east, because of sun; then south, then west, then north (from midnight).  See Pirkei DRav Eliezer 3 – they can fit with that Gemara: east brings light – because of sun comes from east in morning; then south (not sure why) brings gishmei bracha; then west brings darkness – because sun set in south; then north is snow, rain and bad weather.  2 poss: 1) we sleep in direction aligned with the wind.  2) 4 elements – earth, air, water, fire, -- rain etc represented by north wind is one of the heavy /physical ones, and tashmish/having a baby is very physical so it is aligned with the idea of the north wind.  Rashi says east/west is Shechina, he’s not sure which; with Pirkei D’Rav Eliezer I’d say south is bracha.

So maybe the world cannot exist without wind, mentioned here, is based on the premise that (at least some of) the winds represent the physical elements that all matter was created from.

4a
9. Rashi afilu suma.  Be dan lekaf zechus.  What's the kaf zechus here?  Maybe the assumption is Talmidei chachamim are hard (like a few lines later) and if he's soft, one might think he's not really a talmid chacham, so we're dan lekaf zechus that he is a talmid chacham and the Torah made him soft.

10. Boneha.  And see end of Brachos and Nida - t""c marbim shalom...al tikri banayich ela bonayich.  Rav Ahron Soloveichik zt"l said that he never noticed that t"c have special aptitude to build things.  So he said bonayich is from shoresh bin (binah), intellectual.  Same thing would apply here.

11. Afilu chigeres.  shows that these mumim are defects in shidduchim.  But if so, let the kiddushin not work from mekach ta'os, yet our Gemara implies the kiddushin would have been final despiter her being crippled or blind?  Mumim shebigaluy are considered known - Gemaras discuss if there is a public bathhouse in the city the man would be able to ask his female relatives that a particular woman does not have a mum, because if she had a mum, people would know it from the bathhouse.  An answer (I'm nto excited about) is in end of Tosfos s.v. Yachol that she might have a prosthetic leg that Eliezer didn't notice, or beautiful eyes that were unable to see (which we wouldn't be able to tell).  So they were not mum shebigaluy.  (I have trouble with this because how could a blind person go find the well and draw the water?)

12. Yiftach & Tosfos s.v. Vehaynu.  Maybe this Gemara is here because it's saying how inflexible Yiftach was in not asking Pinchas to be matir neder.  See tanchuma Emor__.  (That makes it similar to Brachos 9 that Chizkiyahu and Yeshayahu were similarly inflexible about ging to the other for advice, so Hashem made Chizkiyahu sick and Yeshayahu had to go to him to be mevaker choleh).

13.  Peamim nireh.  Seems to going on zroa, arm, (think oif zroa netuya, outstretched arm with which Hashem punished Egyptians) which is sometimes covered and sometimes uncovered.  (Even for woman, see Makos 24 - the women would uncover arms to do laundry; it was not asur or a violation of tzniyus.  See also Mishna Negaim __ of what part of a womna's arm might be seen when she is sewing to determine if a nega is in a covered place or uncovered place.  But Rashi s.v. Pe'amim seems the pasuk - heart and arm - are going together.  That makes it sound like Tefillin that they are on the zroa kineged halev.  That means Rashi holds zroa is upper arm, above elbow.

Rosh Hashana daf 23-26

23.  Whoever doesn't teach Torah is like Hadas bamidbar.  See Yalkut Shimoni Emor that Hadas represents one who learns but doesn't have maasim tovim.


24b.  Demus arba panim.  Like what Yechezkel saw in Maaseh Merkava - four faces.

This is source that if you have a figurine you crack off the nose or something similar to render it not asur.  Question - can kids play with plastic toy soliders? 

25a. Siman david melech yisrael chai vekayam.  This is probably why we say this line in Kiddush Levana.

25a.  See R' Unterman (__) about not knowing all the members of the Beis Din, but we do know the Av Beis Din's name.  And Rambam in Hakdama to Yad Hachzaka refers to "Shmuel uBeis Dino," David uBeis Dino" etc.

RASHI shluchmim got paid.

26a. Zikaron.  Or - shofar is sound, and the sound can be heard even in Kodesh hakadashim.

Tos velo.  See later on 27a Tos s.v. shofar.  Seems that we must have sound that goes in, comes out, and not that that soun d enters another shofar and we hear what comes out of the second one.

Daf Yomi - Rosh Hashana Daf 29-32

Blow on Shabbos where there is Beis Din.  Most understand beis din semuchim, but Rif held beis din kavua, and his beis din was kavua, so they blew in his place on Shabbos Rosh Hashana.

29b.  Tosfos Aval.  He says lulav is only tiltul (picking it up) so it's not so important.  But Baal Hamaor end of Pesachim says Sefiras Haomer is a deficient zecher lemikdash because it's only some words, whereas Lulav is a maaseh.  Maybe they argue; maybe Baal Hamaor (as Rav Yoshe Ber explained) Sefira is zecher lechurban and Lulav and others are zecher lebinyan, whereas our Tosfos is talking within the category of zecher lebinyan, Lulav is pretty plain, because it's only tiltul.

30a. 1. Zecher Lemikdash.  See Reshimos Shiurei Hagrid Halevi Sukkah ___ that some zecher lemikdash are for churban (like Sefira; perhaps the dinim at end of Perek Chezkas Habatim, like leaving an amah of your house unplastered) and others are to remember the Mikdash standing (Lulav).

2. Mizbeiach banui.  See Perach Mateh Ahron (R' Ahron Soloveichik) in Kunterus Eretz Yisrael link __

3. Misatzlim.  See Pesachim 4a about women for Bedika.  Most say lazy, but IIRC Meiri says they are extra meticulous.

30b.
1.Rashi nohagim.  For whatever reason Rashi holds these things happened not on regular Rosh Chodesh but specifically on Rosh Hashana.  Leshitaso earlier __.

2. Shibush gadol.  But it was passive (shev v'al taaseh) - that's what allows Chachamim to tell us not to blow shofar on Sabbos - so why is it gadol, so bad, here?

3. Rashi Hari'u.  See Tosfos Sanhedrin 5 - I'd think Tosfos would explain this mizmor is for Rosh Hashana because keseh leyom chageinu refers to Rosh Hashana (as our Gemara says in first perek).

31a.
1. Mizmor shir leyom Hashabbos.  Simple explanation is like Brisker Rav on Breishis - that mizmor is a praise on the creation as a whole.

2. R' Ketina - 6,000 years, then destroyed for 1,000.  See Drush Ohr Hachayim (in Mishnayos Yachin U'Boaz after Sanhedrin).

3. Hazayu Lach.  Splitting up Haazinu.  see notebook.

31b.
1. R' Yochanan ben Zakai - three forty-year periods in his life.   Sifri Zos Habracha says the same thing about him, Rabi Akiva and Moshe Rabbeinu.

32a
1. what is the nafka mina between R' Akiva and __ other than ___ because the same things are learned from the same words of the pasuk, only the order in which they are listed in the pasuk is different.  Unless they aregue of the order of the brachos in Musaf?

2. R' Zeira - sounds like the Shliach Tzibur also blows shofar.  __ mentions only if he won't get confused between workds of Musaf and blowing.  But I think in those days, they didn't have siddurim like we had so the shluach tzibur was very fluent in the words.

3. R' Yochanan - kineged 10 maamaros of breishis.  Fits in well with biTishrei nivra ha'olam in first perek.  Rashi (Asarah) does say this, and he connects all the opinions to Shofar or Rosh Hashana.

4. Tosfos  seems Neviim are better than kesuvim, so why are pesukim from kesuvim before neviim in Musaf RH?  He answers kesuvim that are first were chronologically before most neviim.  We can say because we can learn gzeira shava between chumash and kesuvim they are more important than neviim. 

32b
Pekida vs Zikaron . See R' Ahron Soloveichik Logic of the Heart, Purim - Zechira is remembring past, pikadon connects it to present.  When Hashem told Shmuel to tell Shaul pakadti es asher asa hachotim amalek, their past sins were in the present, they were presently chataim.

Teruah vs Shofar

Vayehi Bishurun melech.  But see ibn Ezra on that Pasuk that one possibility is the melech is Moshe.  Our Gemara clearly rejects that; Melech is Hashem.

33a.  Mei Raglayim.  The Torah Temima in his book on Siddur, Baruch She'amar, rejects the possibility that mei raglayim is urine, and explains it is water used for laundry.  Since people stepped on the clothes in the water to make them clean, they are called mei raglayim, and because feet were in them, it is not respectful to use it.

Rosh Hashana 21-22 Daf Yomi

21a.
1. Levi wouldn't testify because he didn't hear it directly from Beis Din.  Sounds like therefore what he'd say would be eid mipi eid, and that to inform others about BD's decision follows regular dinei Edus.  See later on 25b mishpat.  And see later 22a Ula said "kidshu leyarcha bemaarava.  Did he hear it from BD?

21b.  Bikesh Koheles.  Perhaps we can explain this agaddata as follows:
a) Koheles wanted to reach 49th shaar bina like Moshe - perhaps Koheles wanted all of his works to be part of Tanach, just as everything Moshe said was automatically Torah (Rav Chayim, based on Bava Basra 14 Moshe kasav sifro v'sefer Bilam).  Lo kam navi od kiMoshe - Shlomo, your works are not automatically part of Tanacha.  (Only 3 of the 1,000 are in Tanach).
b) Koheles wanted to judge based on his gut feeling.  See Makos 23b - Ruach hakodesh when Shlomo judged the 2 women and threatened to cut the baby in half.  I think that Ruach Hakodesh meant Shlomo judged based on what he felt the facts were, based on psychology or human nature or call it what you want, even though there was no eidus.  (See Rambam Sanhedrin 24:1 and Tur CM 15 and Beis Yosef, from Teshuvas HaRosh for similar dinim.)  And Raavad in Hilchos Lulav about hadas sheniktam rosho means this - kfar hofia ruach hakodesh biveis midrasheinu - in his hasaga there.  Shlomo wanted to even judge nefashos like this, and was denied that.

Moshe had din melech Zevachim 102 and Rambam Hil. Beis Habechira 6:1, I'm looking at Griz on Vayeilech; Rishonim at beginning of VeZos Habracha - vayehi bishurun melech (see this post http://shasdaf.blogspot.com/2008/12/yanai-hamelech-daf-66.html .  In this week's parsha, Behaaloscha, perhaps the naar wanted Eldad and Meidad jailed and punished because they were being moreid bimalchus with their eidus against Moshe, the king, dying.

See also Chasam Sofer from Nefesh Harav __)

22a. Rashi bikuvya.  The predecessor of dice were thigh bones.  See Gods, Games and Gambling by F.N. David.

Ribbis.  Kiddushin shiurim.

22b.  Code to inform the chachamim of the Baytusim's plot.  See Pesachim first perek about the goy who was eating from Korban Pesach and R' Yehuda ben Bava caught it "and his net was spread far away."

Rosh Hashana 18a Rambams opinion

18a.  Av mipnei Hataanis.  Rambam held (see PHM here) in second Mikdash they fasted Tisha B'av.  Others disagree.  Huchpelu bo tzaros. Tosfos (R"H 18b s.v. Ho'il) asks why is 17 Tammuz different than 9 Av, that on 9 Av we must fast even if there is Shalom but no Gzeiros, but we can choose if we want to fast on 17 Tammuz, but if many bad things happened also on 17 Tammuz we should have to fast? See the two answers of Tosfos. I think the Rambam understands Huchpelu bo tzaros to be discussing the time of the second Beis Hamikdash, 9 Av was already huchpelu - the gzeira in the midbar and the first destruction.

Rosh Hashana 20

1. 20 a.  Moishum Meisaya.  Rashi's shita (not mentioned here) is unique in that he allows burial on yom tov sheni only when there is a three-day yom tov: shabbos either is the day after Yom Tov, or Yom tov starts on motzai shabbos, and the issue is the additional decay the body would undergo is the reason we're lenient.  Here are some scattered notes I have on this topic:

Why we do not bury people on Shabbos using the principle of Amirah L’akum bemakom mitzvah
Tosafos (Bava Kama 80b, s.v. Omer) says it is disgusting and degrading to be buried on Shabbat, even by a non Jew .  This idea is explained by Meshech Chochma (Devarim 5:26) as follows: Shabbos commemorates G-d’s creation if the world, while all other holidays commemorate Israel’s exodus from Egypt.  The commemoration of the creation of the world is not exclusive to the Jewish people.  Even a non Jew performing work on behalf of a Jew is disgusting, because it was done at the expense of commemorating the creation of the world.    Maybe because Shabbos commemorates the creation of the world, and burial represents the end of man, not his creation.

Melachos INvolved:

• Rosh (siman __) says a non-Jew performs all melacha except for carrying the corpse, which is permitted for Jews based on the principle of mitoch - since carrying is permitted for certain yom tov-related activities, we permit carrying in a non- Yom tov-related activity.  Ran agrees with Ramban that Jews are permitted to perform all preparations necessary even if a non-Jew is available for those tasks.  Ran cites Rav Acha Meshabcha that a Jew is permitted to perform these tasks only if a non Jew is not available.
• carrying the bier (mitoch)
• techum

Beitza 6a Rava says: A corpse - on the first day of Yom Tov non-Jews should deal with it, on the second day of Yom Tov, Jews should deal with it...Mar Zutra says: this is so only when it had waited, but if ti had not waited, we wait [to bury it].  Rav Ashi said even if it did not wait we do not delay, for the Rabbis have made the second day as a weekday in regard to a corpse, even for a cloak and myrtle.  Ravina said, while there are chevri we suspect.

Rabbeinu Tam (Beitza loc. cit. S.v. Viha’idna) posits that due to non-Jews employ Jews who do not work on Shabbos and Yom Tov, if they would see Jews burying their dead on Yom Tov they will force their Jewish employees to work on Shabbos.  When people in Malone wanted to prepare a corpse for burial on the second day of Yom Tov Rabbeinu Tam vehemently disagreed.  Rabbeinu Tam’s ruling seems to be based on Ravina’s statement in Beitza.

Sanhedrin 26b cherem for burying corpses on yom tov

2.  20b.  Sod Ha'Ibur.  See my old post.
The second answer is simple: it is called sod, the secret, so it was not publicized.

Daf Yomi Rosh Hashana Daf 10-11

1. 10b "just as one day in a month is considered a month, one month is considered a year.  Ramban mentions this in Kiddush Hachodesh 1:2.  Also, there is din miktzas hayom kikulo, like in last day of aveilus, but not miktzas hachodesh kikulo, by aveilus 12 chodesh.  Shach explicitly says this.

2. 11a Machlokes R' Elazar and Rabi Yehoshua, whether world created in Nissan or Toshrei - with fruit on trees or buds on trees, is almost - not exactly - similar to what was created first, the chicken or the egg; in a state of potential, or state of actual; (ready to pick fruit).  Though animals may have all been created as animals but notice Gemara points out it's Nissan, time for them to mate.  The mating process was purpose of creation, which is development of the embryo then fetus.

3. Rashi s.v. Lavshu.  See 8a above.

4. Tosfos s.v. Berosh Hashana.  10 makos in 10 months.  See this post.  This seems to be like Rashi that each maka lasted a month.

Rosh Hashana Daf 5-6

1. 5a - tashlumin l'azteres.  Gemara says one day because we count days for shavuos.  Gemara then asks but it's also a mitzvah to count weeks.  Our Gemara works out fine according to Ameimar, who counted days and not weeks because it is zecher l'mikdash (Menachos 65).  But our Gemara doesn't mention Ameimar.  Grid explains Ameimar that we count sefira in a deficiant manner because this is to remember the destruction of the Mikdash, not to remember the Mikdash as it stood, like Lulav.  However, we can explain Ameimar that since we only count zecher l'mikdash (it's machlokes rishonim if it's dioraissa or dirabanan), and by simply counting days we fulfill the function of remembring what we did in the mikdash.  An analogy would be washing netilas yadayim because of srach terumah - if that is the reason we should have to wash for diped fruits and vegetables also, but Tur OC 158 brings an opinion there is no need for it bizman hazeh - we see a partial commemoration of the practice is enough to be a commemoration.

2. Tashlimin L'atzeres - see Tos RH 19b.  See also Toras Refael 78 and Chagiga 18a and Mishna Lamelech Klei Hamikdash 6:10 regarding days after shavuos.  COULD BE isru chag as day of korban is similar to chol hamoed (acc to shitos that melacha on chol hamoed is not asur midioraissa – maybe minhag is no melacha because they are days of korbanos.)
This is somewhat connected to Isru Chag: Like Oser Tehillim 79 – prisoner.  Or like Isru Chag Baavosim - Tehillim 118 – tied/connected.  Or like Hasir – remove. See SA OC 429 and SA Harav seif 14.)  See Sukkah 45b from isru chag baavosim and Rashi second explanation (to 1^st it seems you eat ON the holiday).  Rambam doesn’t cite this – midas chasidus or asmachta or less.  Yerushalmi AZ 1:1 (end) learns it from Nechemia 9 – fast on Nissan 24.  Why not 23?  Because it is isru chag so can’t fast on it.  (What does Megillas Taanis say?)  494:3 gra cites Chagiga 18a; cf MA 429:8. 

3. 5b Tosfos s.v. Eilu.  See Makos -__ while there is no obligation to bring personal olas (there is chiyuv to bring communal olas) there are many situations that call for bringing an olah.  Green notebook.

4. 6a kofin ad she'omer.  See my post here.  Regarding Beis din forcing someone to fulfill a mitvah.  Rav Ahron Soloveichik zt"l said to explain Tosfos Bava Basra 8b if Beis Din can force for tzedaka, that there is a principle that Beis Din cannot force if there is a reward mentioned in the Torah for the performance of that mitzvah, that Beis Din is not allowed to force.  He explained (in much richer language than I present here) that when the reward is explicit, the person should not need any incentive to fulfill the mitzvah, since he is incentivized from the Torah.

5. 6a.  Rava - if you said harei zu al menas she'ein chayav b'acharyuso.
Tosfos says it's not masneh al mah shekasav batorah.  Why not?  Maybe as a neder you can qualify it.  Maybe as hekdesh, it is not shayach to mishpitei hatanaim.  But I'm not sure why.

Rosh Hashana Daf 4

1. Tosfos 4b sv Pz"r - Rach and Rabbeinu Tam hold Shmini Atzeres is another Regel to stop aveilus.  We don't pasken like this, but Aruch Hashulchan brings it down l'tzorech.  Could be that if a) if Sukkos stopped Aveilus, Shmini Atzers can't either, or b) you need some chol before the regel for the regel to interrupt aveilus, and there is nor chol between Sukkos and Shmini Atzeres.  A possible Nafka mina would be if the mes died on Sukkos - there is no chol, but you're not  "double dipping " with both Sukkos and Shmini Atzeres.

2.  Shmini Atzeres separate for Bracha - Rabbeinu Tam held that it is not called Sukkos in davening.  This would work better according to the Torah Temima that on Yom Tov we don't say "mekadesh yisrael vehazmanim," rather "mekadesh Yisrael v'yom hasukkos" or "v'yom HaPesach."  Rav Yosh Ber vehemently argues on him (Nefesh Harav p. 182 and here).

This Tosfos slightly supports Torah Temima, but, would depend on the following question: a bracha's chasima must be like its content, so the fact that you said Chag Hasukkos in Yaaleh v'yavo and mekadesh yisrzel v'yom hazikaron in chasima is not a stirah.  What is the halcha is a) you said chag hamatzos in Yaaleh v'yavo on Sukkos, or b) didn't say any holiday name in yaaleh v'yavo and just said something like "byom tov hazeh", if you were yotzei shmone esray.  (Grid in Harirei Kedem I Siman 151 has a possibility saying Sukkos on Shmini Atzeres works but not any other mix-ups.)

Also this should depend on the Halacha mentioned in Shulchan Aruch Orach Chaim Siman 268:4 - if you mentioned Shabbos in Shmone Esra yeven though you didn't make mekadesh Hashabbos you are yoztei. Aruch Hashulchan 268:9-10 vehemently argues on this Beis Yosef because Chazal made a bracha for Shabbos, and if you mentioned shabbos but not the Bracha you shouldn't be yoztei.  I'd assume same  din, whether you hold like Beis Yosef or argeue on him, should hold for Yom Tov.  But, to answer the question of Aruch Hashulchan, we can say this Tosfos is the key: true you need to say mekadesh yisrael vehazmanim on Yom Tov, but the key ingredient is mentioning the name of the holiday in the middle of the Bracha.  (With this we can push off Torah Temima also and say mentioning holiday in the middle of the bracha is enough.)  I do admit that I don't like the logic of Tosfos, that mentioning the holiday within the bracha without a chasima of the holiday (bidieved) is yotzei.

3. Mosar Pesach.  See Gra"m and R' Aharon Lichtenstein, Shiurei Hare"l to Pesachim p. 217

Rosh Hashana Daf 2

Here are some he'aros on Daf Yomi.  Don't assume what I say is correct; they are notes as I go through the daf.

1. Rashi sv Limlachim.  See here: (Rambam Igeres Techiyas Hameisim Ramabm L'am edition (Mossad Harav Kook) with footnote aleph.  That minyan hashtaros began in the time of Alexander the Great, which was before the time of the Gemara.  (And Alexander was Greek; is that applicable to Tosfos sv Limlachim?)

2. Rashi leshmitin.  See Makos 8b Rabi Akiva has drasha that it is asur to plow and prune before shmita starts.  Whether we don't pasken like him or it is an asmachta (unlikely), interesting.  And see Torah Temima to Shemos 34:21.

2b
3. Gemara - yom echad bashana chashuv Shana.  See Makos 3b shloshim yom chashuv shana; seems our gemara will discuss this below on daf 10.


4. Rash isv umelech ben Melech - malchus yerusha,.  See my posts
http://shasdaf.blogspot.com/2009/01/76b-srarah-part-1.html
http://shasdaf.blogspot.com/2009/02/srarah-part-5-women-srarah-and-loose.html
http://shasdaf.blogspot.com/2009/01/srarah-part-4-appointment-of-king.html

I think I have a comment that from Tosfos in Brachos there is no srarah in Torah; Reb Elchonon in Bava Basra argues.  Yesterday I was reading Brody's "Saadyah Gaon" chapter 1 that there were differences between yerusha in Sura and Pumpedisa (sons who were wise enough followed their fathers i nthe shuros but not necessarily as Gaon) and in Eretz Yisrael, where sons commonly followed father as Gaon.

5. Rash isv Shans Esrim.  Why does Rashi emphasize Rav Papa had a kabala from his Rebbi to make these Gzeria shavas?  There is a principle you can derive your own kal vachomer but not gzeira shava.  Perhaps Rav Papa's approach was unlike those of other amoraim, but he did have a tradition for it.  See Makos 14b sv gzeira shava - very strange: Reish Lakish was a talmid of Rav Yochanan, so how could he not have that gzeira shava tradition?  We must answer (see Sefer Mareh Makom) that Tosfos in Eruvin says Reish Lakis had learned before he became a bandit and he did not have a tradition of such a gzeira shava from that Rebbi.

Bavel vs Eretz Yisrael as Center of Torah

Here is a collection of ideas that I have not yet been able to wrap up into a series of posts - I have not yet reached a conclusion.  But with Daf Yomi at this place in Sukkah, I want to offer this in the hopes that it helps others, and myself, in understanding the Center of Torah frequently transferring between Bavel and Eretz Yisrael.

Sukkah 44a last line - R' Yochanan said
והא"ר יוחנן דלכון אמרי דלהון היא
רש"י מסכת סוכה דף מד עמוד א

והאמר ר' יוחנן דלכון אמרי דלהון היא - רב כהנא היה מתלמידי רב, והיה חריף מאד, וברח לארץ ישראל לפני רבי יוחנן מחמת מרדין, [שהרג לאדם אחד] כדאמרינן בפרק בתרא דבבא קמא (קיז, א), והוצרך לו רבי יוחנן לכמה ספיקות, והיה אומר רבי יוחנן לבני ארץ ישראל: סבור הייתי שתורה שלכם, שלא גליתם מארצכם ולא היה לכם טירוף הדעת, אבל ראיתי שהיא של בני בבל, שאף על פי שגלו, עמדה להם חכמת החרש והמסגר שגלו עם יכניה, כדכתיב (מלכים ב' כד) הכל גבורים עושי מלחמה ותניא בסדר עולם: וכי מה גבורה עושין בני אדם הנתונין בשלשלאות של ברזל, אלא, שגבורים היו במלחמתה של תורה - אלמא סבירא ליה לרבי יוחנן דלא נשתכחה תורה בגלות בבל.

תוספות הרא"ש מסכת סוכה דף מד עמוד א

 והאמר ר' יוחנן דילכון אמרי דילהון היא, פי' רש"י רב כהנא מתלמידי דרב היה וברח מבבל לארץ ישראל מחמת מרדין והוצרך לו ר' יוחנן לכמה ספיקות והיה אומר ר' יוחנן לבני ארץ ישראל סבור הייתי שהתורה שלכם שלא גליתם מארצכם ולא היה לכם טירוף הדעת אבל ראיתי שהיא של בני בבל אלמא לר' יוחנן [לא] נשתכחה תורה בגלות של בני בבל, והקשה ר"ת מי לא אשכחן פרק הבונה גבי מנצפ"ך שכחום וחזרו ויסדום, ור"ח גריס דילכון אמר דילהון היא ומפרש ר"ת שהיה אומר ר' יוחנן לתלמידים שהיו יושבים לפניו מבבל אחד משלכם אמר שהוא רב כהנא שעלה מבבל דילהון היא כלומר משלהם היא הם מעצמן נהגו בה מנהג בעלמא, וכן מצינו בחכמי ארץ ישראל שהיו רגילים לדבר לתלמידים של בבל וכן חכמים של בבל לתלמידים של ארץ ישראל כדאשכחן לקמן רב חייא בר אשי שהיה מבבל אמר פוחת בה ארבעה דאיירי לבני א"י ור' יהושע בן לוי שהיה מא"י קאמר מדליק בה את הנר ואיירי לבני בבל, וכן פ"ק דשבת גבי משיתיר את חגורו.

Also see Brachos 44a bottom, and Tosfos, if R' Yochanan was giving shiur for Bnei Bavel so he taught them the minhag in Bavel, not the minhag in E"Y.


 __

___
Tosfos, Sanhedrin 5a:
For inyanei isur v'heter, Chachmei EY were greater.  Very interesting (strange)

דהכא שבט והתם מחוקק. משמע דשבט עדיף והא דאמר בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא. ושם) אבל מבבל לא"י כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו ואומר רבינו תם דה"מ במילתא דאיסור והיתר דבני א"י חכימי טפי דאוירא דא"י מחכים כדאמר הכא דאיקרו מחוקק שמלמדין תורה ברבים אבל לענין הפקעת ממון ליפטר דהפקר בית דין הפקר עדיפי בני בבל דאיקרו שבט שרודין את העם במקל והיינו טעמא משום דראש גולה מזכרים ונשיא שבא"י מנקבות כדאמר בירושלמי :

____
I wrote ( http://shasdaf.blogspot.com/2008/12/hearos-on-daf-69.html )
69b Rashi s.v. Mesayei'a. It seems that when Ezra returned to E"Y, no gedolim remained in Bavel. Things did not remain that way, the leadership shifted to the talmidei chachamim in Bavel, and shas has many examples where students left E"Y to learn from the gedolim in Bavel (and see Rashi below 71a s.v. kotzim). In regard to proclaiming a leap year, it had to be done in E"Y unless the leaders in Bavel were much later, I think a gemara in Brachos says that when someone proclaimed a leap year in Bavel he was told "the cubs are now lions" that the talmidim in E"Y have developed into outstanding gedolim and they were qualified to rule on making a leap year.
*
Re the shift between Bavel or E"Y being the center of learning

1) Psachim (about how to bring knife when erev pesach is shabbos, Bnei Beseira did not remember) - Hillel came to E"Y from Bavel. at that time Bavel was greater. At that point, the center had been Bavel, but with Hillel, it seemed to shift to E"Y. (Achronim argue whether Hillel was greater than Bnei Beseirah or were Bnei Beseirah overly generous in relinquishing their position to Hillel)

2)see R' Yirmiyah's comment on Ksuvos 85a (also see Sanhedrin 24a. The reality is that things changed. Ritva, Toma 57 brings Tshuvos Harambam (see Margolios Hayam Sanhedrin 24 for source: Shu"t Harambam (Jerusalem 5694) siman 349; also in Igros Harambam (Maale Adumim, 5755, they claim it's from Rav Maimon, father of Rambam) that there were Shmados in the time of Rabbh& R' Yosef and Abaye & Rava (see Bava Metzia 85) but by the time of Rav Ashi the Bavli was of the highest quality.  
*
Correction to comment - Bavel was NOT greater than E"Y in the time of Hillel. Hillel was born in Bavel (See Shabbos 30-31). He was a talmid of Shmaye and Avtalyon who lived in E"Y (they were Av Beis Din etc - see Chagiga 2:2 and my post about Srarah), and also Gemara Yoma that once the Kohen Gadol got mad on Yom Kippur because the assembled multitude followed Shmaye & Avtalyon and not the KG - they were in E"Y. 

__

תלמוד בבלי מסכת חולין דף יח עמוד ב
כי סליק רבי זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל, אמרי ליה: לאו מאתריה דרב ושמואל את? אמר להו: מאן אמרה? יוסף בר חייא, יוסף בר חייא מכולי עלמא גמיר. שמע רב יוסף איקפד, אמר: אנא מכולי עלמא גמירנא? אנא מרב יהודה גמירנא, דאפי' ספיקי דגברי גריס, דאמר רב יהודה אמר ר' ירמיה בר אבא, ספק משמיה דרב ספק משמיה דשמואל: שלשה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה. ור' זירא לית ליה נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם? אמר אביי: הני מילי מבבל לבבל ומארץ ישראל לארץ ישראל, אי נמי מארץ ישראל לבבל, אבל מבבל לארץ ישראל, כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו. רב אשי אמר: אפילו תימא מבבל לארץ ישראל, הני מילי היכא דדעתו לחזור, ר' זירא אין דעתו לחזור הוה.

תוספות מסכת חולין דף יח עמוד ב
  כיון דאנן כייפינן להו כו' - בפ"ק דסנהדרין (דף ה.) משמע איפכא לענין ליטול רשות לדון להיות פטור מלשלם דקאמר מהכא להתם מהני מהתם להכא מאי ואומר ר"ת דלענין איסור והיתר בני ארץ ישראל עדיפי דחכימי טפי אבל לענין הפקעת ממון ראש הגולה עדיף כדאמרינן התם דהכא שבט והתם מחוקק ואמרינן נמי לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודים את העם במקל ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדים תורה ברבים ואמרינן בפרק ב' דהוריות (דף יא:) נשיא שבא"י אין מביא שעיר משום דאיכא בבבל ראש גולה ועשיר ממנו.

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פה עמוד א
רבי זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה, כי היכי דלא נטרדיה.

רש"י מסכת בבא מציעא דף פה עמוד א
דלא ניטרדיה - כשעלה לארץ ישראל ללמוד מפי רבי יוחנן, ואמוראין שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת, ונוחין זה לזה כשמן, כדאמרינן בסנהדרין (כד, א), ומיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כד עמוד א
אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב אואקח לי (את) שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים, נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה. חובלים - אלו תלמידי חכמים שבבבל, שמחבלים זה לזה בהלכה. בויאמר (אלי) אלה [שני] בני היצהר העמדים וגו' ושנים זיתים עליה. יצהר אמר רבי יצחק: אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית, ושנים זיתים עליה - אלו תלמידי חכמים שבבבל שמרורין זה לזה בהלכה כזית. גואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה האיפה בין השמים ובין הארץ ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל. - וגסות הרוח לבבל נחית? והאמר מר: עשרה קבין גסות ירדו לעולם, תשעה נטלה עילם - ואחת כל העולם כולו! - אין, לבבל נחית, ואישתרבובי דאישתרבב לעילם. דיקא נמי, דכתיב לבנות לה בית בארץ שנער - שמע מינה. והאמר מר: סימן לגסות הרוח עניות, ועניות לבבל נחית! - מאי עניות - עניות תורה. דכתיב דאחות לנו קטנה ושדים אין לה אמר רבי יוחנן: זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד. - מאי בבל? אמר רבי יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד. הבמחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה: זה תלמודה של בבל.

רש"י מסכת סנהדרין דף כד עמוד א
מחבלים - בלשון עז וחמה מקשין זה לזה ובני ארץ ישראל נוחין יחד, ומעיינין יחד, ומתקן זה את דברי זה, והשמועה יוצאה לאור.
  משמנין - נוחין כשמן.
  איפה - זה יצר הרע.
  שתי נשים - חנופות, וגסות הרוח.
  ורוח בכנפיהם - לשון גסות הרוח.
  ככנפי החסידה - זו חנופה, שמראין עצמם חסידים.
  לבנות לה בית - ולא כתיב (להם) +מסורת הש"ס: להן+, אלמא האחת לבדה נתישבה שם.
  עניות תורה - בעילם היא, דניאל בעילם הוה דכתיב (דניאל ח) ואני (הייתי) בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ולא רבץ תורה, עזרא הוה בבבל ולמד חק ומשפט בישראל.
  במחשכים הושיבני - שאין נוחין זה עם זה ותלמודם ספק בידם.

תלמוד בבלי מסכת מכות דף ז עמוד א
מחוצה לארץ לארץ - סותרין את דינו, מפני זכותה של ארץ ישראל.

_
Rav Nachman treated E"Y and chachmei EY with great respect: Taanis 21b declared a fast for troubles in EY.  He would ask questions to E"Y (Beitza 25b) .  He once rejected a halach he heard from his Rebbi Shmuel because someone came from EY with a diff psak (Shabbos 108b).

_
_____________Excerpt from the following article: http://www.avakesh.com/maimonides/ Rambam and Yerushalmi
 Yerushalmi to Rambam was equal to Bavli in authority. He even wrote a commentary on it, entitled Hilchos HaYerushalmi. That was not the approach of Tosafot, see B.Berachot 11b, s.v. she-kevar niftar, where Tosafot state in response to a difficulty presented by a Yerushalmi: “And Ri answers that we do not accept this Yerushalmi since our Talmud does not quote it.”ביאור הגר”א אורח חיים סימן תלו סעיף א ד”ה א”צ לבדוק
“…אבל הרמב”ם דרכו לנטות אחר הירושלמי ברוב מקומות
On the other hand, this may not be correct because Yerushalmi in general never made a strong distinction between Tannaim and Amoraim. For example, just as we find R. Yochanan arguing on Rebbi, in Peah 1:4 we find R. Yehuda Nesiah arguing on Rebbi and R. Yehuda Nesiah was Rebbe's grandson.(See Doros Harishonim v.5, 40)

Shasdaf Note: the article quoted in this article became part of a book:
Greenwald, Leopold,1889-1955.
Title       ha-Raʾu mesadre ha-Bavli et ha-Yerushalmi / me-et Yekutiʾel Yehudah Grinṿald.
      ‫ הראו מסדרי הבבלי את הירושלמי ‬
Imprint       Yerushalayim ; Nyu Yorḳ, ha-Makhon le-meḥḳar ule-madaʻ ha-Yerushalmi, 714, c1954.
Descr.       160 p.  24 cm.

If I'm not mistaken, it is a powerful influence in an article by Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer about the Yerushlami - see http://www.yerushalmionline.org/articles.html.

Palestine Palestinean Talmud

Repost: Adar Yahrzeit in Leap Year

  Kol Eliyahu Tetzave 27:20

ואתה תצוה את בני ישראל וגו' (שמות כז. כ) כבר דברו בזה המפרשים מדוע לא נזכר שמו של משה רבינו ע"ה בפרשה זאת, וי"ל הטעם, והוא, משום דז' אדר נופל תמיד בשבוע של פרשת תצוה [רק לפעמים רחוקות יקרה שפרשת תצוה נופל אחר ז' אדר] והשם יתברך ויתעלה שמו הצופה ומביט עד סוף כל הדורות, ידע מראש כי בז' אדר יסתלק משה רבינו ע"ה, לזאת לא זכר שמו בפרשה הזאת לרמז על זה. (קהלת יצחק עה"ת):

Many ask why Moshe's name is not found in Parshas Tetzaveh.  The Vilna Gaon answers that 7 Adar, the yahrzeit of Moshe, ususally falls out during the week we read Tetzave and for that reason Moshe's name is not in the Parsha.

I consulted a 200 year calendar and saw that this is true, even for leap years: 7 Adar I nearly always falls during the week of Tetzaveh.

This would support the following statement:  If someone has a yahrzeit in Adar, when it is a leap year, you would observe the yahrzeit in Adar I.

There are three opinions about it in the Shulchan Aruch:

1. Mechaber says observe it in Adar II.
2. Rama says to commemorate it in Adar I, and this is the Ashkenazic custom.
3. Rama mentions another opinion - observe the yahrzeit in both Adar I and II.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקסח
סעיף ז
כשאירע יום (מא) שמת אביו או אמו באדר, והשנה מעוברת, יתענה כ [טז] באדר ב'. הגה: ויש אומרים דיתענה בראשון (מהרי"ל ומהר"י מינץ), אם לא שמת בשנת העיבור <ג> באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני (ת"ה סימן רצ"ה /רצ"ד/); וכן המנהג להתענות בראשון, (מב) מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם (פסקי מהר"י בשם מהר"י מולין).  

Based on the Kol Eliyahu in Tetzave, I would suggest the Gra agrees with #2 - Rama citing custom of bnei Ashkenaz.  However, he paskens like the third opinion - observe the yahrzeit in both Adars:

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תקסח
כשאירע כו'. כמו בנדרים וידע שהשנה מעוברת. מהרי"ו סי' ה' והביאו ב"י והוא כשיטת הרמב"ם שפסק כר"מ בנדרים ס"ג וכאוקימתא דאביי שם דסתם מתני' ר"מ היא וכמ"ש בש"ע י"ד סי' ר"כ בשמו אבל כל הפוסקים חלקו עליו וכמ"ש הרא"ש והר"ן שם דהלכה כר' יהודה וכן פסק בש"ע שם ובח"מ סי' מ"ג סכ"ח ובא"ח ריש סי' (תכ"ח) [תכ"ז] בהג"ה ובא"ע סי' קכ"ו ס"ז בהג"ה וז"ש הרב וי"א כו' וכ"כ בתה"ד סי' רצ"ד ומהרי"ל סי' ל"א ועוד כ' מהרי"ל ראיה ממ"ש בפרק קמא דמגילה דאי לאו מסמך גאולה לגאולה מסתבר טעמיה לעשות בראשון אלא שכ' די"ל דשם משום דאין מעבירין על המצות אבל בתה"ד שם הביא ג"כ ראיה זו וכ' משום דאין מעבירין על המצות וה"נ דאין מעבירין כו' וכ' שם אח"כ ראיתי כו' והוא דברי מהרי"ל שם ולא חש לדבריו. אבל כל ראיותיהן אינן נראין לי דמנדרים אין ראיה דשם פליגי בלשון בני אדם דבנדרים הלכו אחר לשון ב"א וכן בשטרות אבל כאן העיקר להתענות בשניהם דלרשב"ג ל"פ את"ק במגילה ו' ב' אלא בסדר פרשיות אבל בשאר מודה לת"ק שכל מצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון וכ"ה במגילת תענית ספי"ב דחשיב שם מגילת תענית של אדר כתוב שם ואין בין אדר ראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ושילוח מתנות לאביונים וכן ראיתי במ"א שהביא ראיה זו ואף שכ' שם רשב"ג אומר כל מצות שנוהגות בשני אינן נוהגות בראשון חוץ מן ההספד ותענית שאסורין בזה ובזה וקי"ל כרשב"ג מ"מ הא אמר חוץ מן ההספד ותענית ור"ל כל האמורין במגילת תענית דעלה קאי וה"ה להתענות כמ"ש בגמרא דאין ביניהם אלא סדר פרשיות דצריכי להיות סמוך לניסן וכן מ"ש בגמ' ושוין בהספד כו' קאי אכל האסורין בחדש זה וז"ש תוס' שם ד"ה ור"א כו' די"ד וט"ו שבאדר ראשון אף שאסור בהספד ותענית א"צ לעשות משתה ושמחה ולכאורה קשה הא איסור הספד ותענית ילפינן ממ"ש משתה ושמחה אבל לפ"ז ניחא דטעם הספד ותענית שאסור בראשון לאו משום קרא דקרא לא אסיר אלא בשני כמ"ש השנית אלא משום דכתיבי במגילת תענית כמ"ש במגילת תענית ובגמ' שם ה' ב' וכת' שם במגילת תענית ואין בין אדר ראשון כו' כנ"ל ואח"כ כת' וכותבין בשטר אדר ראשון כו' כמ"ש בס"פ קונם אלמא דשטרות הן במחלוקת אחרת. וראיה שניה שהביאו ממגילה שם מ"ש דטעמא דרשב"ג משום גאולה כו'. לאו ראיה היא דודאי לסברתם דסברי בחדש אחד לבד ראיה היא אבל הגמרא דשם מוכח כמ"ש דנוהג בשניהם מדפריך טעמא דרשב"ג ולא פריך על ת"ק דנוהג בשניהם ש"מ דהסברא לנהוג בשניהם אלא דלאחר שלמדו מבכל שנה ושנה דאינו נוהג אלא באחד וכמש"ש ואי אשמועי' השנית כו' פריך בשלמא כו' אלא כו' וע"כ לא אצטריך בכל שנה ושנה בין לראב"י בין לרשב"ג אלא לאפוקי מת"ק דלא לנהוג בשניהם דלמעוטי ראשון או שני לא שמעינן מקרא אלא לזה משום דאין מעבירין ולזה משום דכתיב השנית אבל ראיית מ"א ממ"ש ואי אשמעי' השנית לא נראה דשאני דכתיב השנית ואדרבה מזה לכאורה מוכח לעשות בראשון אבל מה שכתבתי ראיה ברורה היא וכן מ"ש מ"א מספ"ב דתענית מיום ניקנור וטוריינוס ראיה ברורה היא וכן ממש"ש לא נצרכה אלא לחדש מעובר ואף שהעיקר כפירוש שני של רש"י שם וכן פי' התוס' שם מ"מ מדלא משני לא נצרכה אלא לשנה מעוברת ש"מ דנוהג אף בשני וכמ"ש במגילת תענית הנ"ל להדיא וכ"כ במהרי"ו שם שכן הורה מהרי"ל וכן הורה הוא וע' ש"ך בי"ד סי' ר"כ ס"ח דהרבה מאחרונים שס"ל כדברי הרמב"ם וכ' דגם בנדרים יש להחמיר בשניהם כ"ש כאן שמדינא הוא כן:
  וכן המנהג. וכן פי' בי"ד ס"ס ת"ב:

The Aruch Hashulchan disagrees with the Gra in Se'if 14:

ערוך השולחן אורח חיים הלכות תענית סימן תקסח
סעיף יג
כתב רבינו הב"י בסעיף ז' כשאירע יום שמת בו אביו ואמו באדר והשנה מעוברת יתענה באדר שני עכ"ל ודבריו תמוהים דלהדיא כתב ביו"ד סי' ר"כ דזהו להרמב"ם אבל רוב הפוסקים חולקים עליו וס"ל דסתם אדר היא אדר ראשון ולכן כתב עליו רבינו הרמ"א וי"א דמתענה בראשון אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני וכן המנהג להתענות בראשון מיהו יש מחמירים להתענות בשניהם עכ"ל וביו"ד סי' ת"ב פסק בפשיטות להתענות באדר ראשון ולא הזכיר להתענות בשניהם ע"ש ובאמת דבר תימא הוא אטו יש בזה איסור דאורייתא או דרבנן והרי מנהגא בעלמא הוא ומה שייך חומרות בזה וכיון שלדעת רוב רבותינו העיקר הוא אדר הראשון כן הלכה ורק מי שהתחיל לנהוג להתענות בשניהם צריך התרה:  
    סעיף יד
וראיתי מי שחולק על רבינו הרמ"א וס"ל דהעיקר להתענות בשניהם מטעם דכל המצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון [הגר"א] ותמיהני דאטו מצות הם הלא מנהגא בעלמא הוא וביותר תמיהני דהא במתים תנן שמשפט רשעים בגיהנם י"ב חדש וא"כ אם מת באדר פשוטה הרי כלו י"ב חדשיו באדר הראשון ולפי המנהג שמפסיקין לומר קדיש בחדש מקודם הרי אנו מפסיקים בשבט וא"כ הרי ממילא דהיארציי"ט הוא באדר הראשון ואין זה ענין כלל לשארי דברים הלכך נלע"ד העיקר כדברי רבינו הרמ"א ומתענין רק באדר הראשון בלבד [והמג"א סק"כ הביא ראיה מתענית י"ח. דאמר אביי לא נצרכא אלא לחדש מעובר וכוונתו לפי' ראשון דרש"י ע"ש ותמוה הוא דאדר הסמוך לניסן לעולם חסר אלא שתאמר שלא נראית הלבנה עד ל' א"כ מאי צריך לשני אדרים ועוד דהו"ל לומר לשנה מעוברת ועוד דאף לפי' הראשון מסמך גאולה לגאולה עדיף כמו קריאת מגילה ומה עניינו ליארציי"ט והראיה השנייה מיום טוריינוס וניקנור וכוונתו שיתרץ דעל שנה מעוברת קאי תמיהני הא סתמא קתני ואי משום דנפקא מינה לעניין שנה מעוברת הא אסתם אדר קאי ועוד דמיסמך גאולה לגאולה עדיף כמ"ש ולכן העיקר כהרמ"א וגם מסקנת המג"א כן הוא כמ"ש בשם הר"ש הלוי ע"ש וכן פסק הא"ר בסי' תרפ"ה סק"ו ע"ש]: