Sukkah 44a last line - R' Yochanan said
והא"ר יוחנן דלכון אמרי דלהון היא
רש"י מסכת סוכה דף מד עמוד א
והאמר
ר' יוחנן דלכון אמרי דלהון היא - רב כהנא היה מתלמידי רב, והיה חריף מאד,
וברח לארץ ישראל לפני רבי יוחנן מחמת מרדין, [שהרג לאדם אחד] כדאמרינן בפרק
בתרא דבבא קמא (קיז, א), והוצרך לו רבי יוחנן לכמה ספיקות, והיה אומר רבי
יוחנן לבני ארץ ישראל: סבור הייתי שתורה שלכם, שלא גליתם מארצכם ולא היה
לכם טירוף הדעת, אבל ראיתי שהיא של בני בבל, שאף על פי שגלו, עמדה להם חכמת
החרש והמסגר שגלו עם יכניה, כדכתיב (מלכים ב' כד) הכל גבורים עושי מלחמה
ותניא בסדר עולם: וכי מה גבורה עושין בני אדם הנתונין בשלשלאות של ברזל,
אלא, שגבורים היו במלחמתה של תורה - אלמא סבירא ליה לרבי יוחנן דלא נשתכחה
תורה בגלות בבל.
תוספות הרא"ש מסכת סוכה דף מד עמוד א
והאמר
ר' יוחנן דילכון אמרי דילהון היא, פי' רש"י רב כהנא מתלמידי דרב היה וברח
מבבל לארץ ישראל מחמת מרדין והוצרך לו ר' יוחנן לכמה ספיקות והיה אומר ר'
יוחנן לבני ארץ ישראל סבור הייתי שהתורה שלכם שלא גליתם מארצכם ולא היה לכם
טירוף הדעת אבל ראיתי שהיא של בני בבל אלמא לר' יוחנן [לא] נשתכחה תורה
בגלות של בני בבל, והקשה ר"ת מי לא אשכחן פרק הבונה גבי מנצפ"ך שכחום וחזרו
ויסדום, ור"ח גריס דילכון אמר דילהון היא ומפרש ר"ת שהיה אומר ר' יוחנן
לתלמידים שהיו יושבים לפניו מבבל אחד משלכם אמר שהוא רב כהנא שעלה מבבל
דילהון היא כלומר משלהם היא הם מעצמן נהגו בה מנהג בעלמא, וכן מצינו בחכמי
ארץ ישראל שהיו רגילים לדבר לתלמידים של בבל וכן חכמים של בבל לתלמידים של
ארץ ישראל כדאשכחן לקמן רב חייא בר אשי שהיה מבבל אמר פוחת בה ארבעה דאיירי
לבני א"י ור' יהושע בן לוי שהיה מא"י קאמר מדליק בה את הנר ואיירי לבני
בבל, וכן פ"ק דשבת גבי משיתיר את חגורו.
Also see Brachos 44a bottom, and Tosfos, if R' Yochanan was giving shiur for Bnei Bavel so he taught them the minhag in Bavel, not the minhag in E"Y.
__
___
Tosfos, Sanhedrin 5a:
For inyanei isur v'heter, Chachmei EY were greater. Very interesting (strange)
דהכא שבט והתם מחוקק. משמע
דשבט עדיף והא דאמר בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא. ושם) אבל מבבל לא"י
כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו ואומר רבינו תם דה"מ במילתא דאיסור
והיתר דבני א"י חכימי טפי דאוירא דא"י מחכים כדאמר הכא דאיקרו מחוקק
שמלמדין תורה ברבים אבל לענין הפקעת ממון ליפטר דהפקר בית דין הפקר עדיפי
בני בבל דאיקרו שבט שרודין את העם במקל והיינו טעמא משום דראש גולה מזכרים
ונשיא שבא"י מנקבות כדאמר בירושלמי :
____
I wrote ( http://shasdaf.blogspot.com/2008/12/hearos-on-daf-69.html )
69b Rashi s.v. Mesayei'a. It seems that when Ezra returned to E"Y, no gedolim remained in Bavel. Things did not remain that way, the leadership shifted to the talmidei chachamim in Bavel, and shas has many examples where students left E"Y to learn from the gedolim in Bavel (and see Rashi below 71a s.v. kotzim). In regard to proclaiming a leap year, it had to be done in E"Y unless the leaders in Bavel were much later, I think a gemara in Brachos says that when someone proclaimed a leap year in Bavel he was told "the cubs are now lions" that the talmidim in E"Y have developed into outstanding gedolim and they were qualified to rule on making a leap year.
*
Re the shift between Bavel or E"Y being the center of learning
1) Psachim (about how to bring knife when erev pesach is shabbos, Bnei Beseira did not remember) - Hillel came to E"Y from Bavel. at that time Bavel was greater. At that point, the center had been Bavel, but with Hillel, it seemed to shift to E"Y. (Achronim argue whether Hillel was greater than Bnei Beseirah or were Bnei Beseirah overly generous in relinquishing their position to Hillel)
2)see R' Yirmiyah's comment on Ksuvos 85a (also see Sanhedrin 24a. The reality is that things changed. Ritva, Toma 57 brings Tshuvos Harambam (see Margolios Hayam Sanhedrin 24 for source: Shu"t Harambam (Jerusalem 5694) siman 349; also in Igros Harambam (Maale Adumim, 5755, they claim it's from Rav Maimon, father of Rambam) that there were Shmados in the time of Rabbh& R' Yosef and Abaye & Rava (see Bava Metzia 85) but by the time of Rav Ashi the Bavli was of the highest quality.
*
Correction to comment - Bavel was NOT greater than E"Y in the time of Hillel. Hillel was born in Bavel (See Shabbos 30-31). He was a talmid of Shmaye and Avtalyon who lived in E"Y (they were Av Beis Din etc - see Chagiga 2:2 and my post about Srarah), and also Gemara Yoma that once the Kohen Gadol got mad on Yom Kippur because the assembled multitude followed Shmaye & Avtalyon and not the KG - they were in E"Y.
__
תלמוד בבלי מסכת חולין דף יח עמוד ב
כי סליק רבי זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל, אמרי ליה: לאו מאתריה דרב ושמואל את? אמר להו: מאן אמרה? יוסף בר חייא, יוסף בר חייא מכולי עלמא גמיר. שמע רב יוסף איקפד, אמר: אנא מכולי עלמא גמירנא? אנא מרב יהודה גמירנא, דאפי' ספיקי דגברי גריס, דאמר רב יהודה אמר ר' ירמיה בר אבא, ספק משמיה דרב ספק משמיה דשמואל: שלשה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה. ור' זירא לית ליה נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם? אמר אביי: הני מילי מבבל לבבל ומארץ ישראל לארץ ישראל, אי נמי מארץ ישראל לבבל, אבל מבבל לארץ ישראל, כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו. רב אשי אמר: אפילו תימא מבבל לארץ ישראל, הני מילי היכא דדעתו לחזור, ר' זירא אין דעתו לחזור הוה.
תוספות מסכת חולין דף יח עמוד ב
כיון דאנן כייפינן להו כו' - בפ"ק דסנהדרין (דף ה.) משמע איפכא לענין ליטול רשות לדון להיות פטור מלשלם דקאמר מהכא להתם מהני מהתם להכא מאי ואומר ר"ת דלענין איסור והיתר בני ארץ ישראל עדיפי דחכימי טפי אבל לענין הפקעת ממון ראש הגולה עדיף כדאמרינן התם דהכא שבט והתם מחוקק ואמרינן נמי לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודים את העם במקל ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדים תורה ברבים ואמרינן בפרק ב' דהוריות (דף יא:) נשיא שבא"י אין מביא שעיר משום דאיכא בבבל ראש גולה ועשיר ממנו.
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פה עמוד א
רבי זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה, כי היכי דלא נטרדיה.
רש"י מסכת בבא מציעא דף פה עמוד א
דלא ניטרדיה - כשעלה לארץ ישראל ללמוד מפי רבי יוחנן, ואמוראין שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת, ונוחין זה לזה כשמן, כדאמרינן בסנהדרין (כד, א), ומיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כד עמוד א
אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב אואקח לי (את) שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים, נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה. חובלים - אלו תלמידי חכמים שבבבל, שמחבלים זה לזה בהלכה. בויאמר (אלי) אלה [שני] בני היצהר העמדים וגו' ושנים זיתים עליה. יצהר אמר רבי יצחק: אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית, ושנים זיתים עליה - אלו תלמידי חכמים שבבבל שמרורין זה לזה בהלכה כזית. גואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה האיפה בין השמים ובין הארץ ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל. - וגסות הרוח לבבל נחית? והאמר מר: עשרה קבין גסות ירדו לעולם, תשעה נטלה עילם - ואחת כל העולם כולו! - אין, לבבל נחית, ואישתרבובי דאישתרבב לעילם. דיקא נמי, דכתיב לבנות לה בית בארץ שנער - שמע מינה. והאמר מר: סימן לגסות הרוח עניות, ועניות לבבל נחית! - מאי עניות - עניות תורה. דכתיב דאחות לנו קטנה ושדים אין לה אמר רבי יוחנן: זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד. - מאי בבל? אמר רבי יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד. הבמחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה: זה תלמודה של בבל.
רש"י מסכת סנהדרין דף כד עמוד א
מחבלים - בלשון עז וחמה מקשין זה לזה ובני ארץ ישראל נוחין יחד, ומעיינין יחד, ומתקן זה את דברי זה, והשמועה יוצאה לאור.
משמנין - נוחין כשמן.
איפה - זה יצר הרע.
שתי נשים - חנופות, וגסות הרוח.
ורוח בכנפיהם - לשון גסות הרוח.
ככנפי החסידה - זו חנופה, שמראין עצמם חסידים.
לבנות לה בית - ולא כתיב (להם) +מסורת הש"ס: להן+, אלמא האחת לבדה נתישבה שם.
עניות תורה - בעילם היא, דניאל בעילם הוה דכתיב (דניאל ח) ואני (הייתי) בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ולא רבץ תורה, עזרא הוה בבבל ולמד חק ומשפט בישראל.
במחשכים הושיבני - שאין נוחין זה עם זה ותלמודם ספק בידם.
תלמוד בבלי מסכת מכות דף ז עמוד א
מחוצה לארץ לארץ - סותרין את דינו, מפני זכותה של ארץ ישראל.
_
Rav Nachman treated E"Y and chachmei EY with great respect: Taanis 21b declared a fast for troubles in EY. He would ask questions to E"Y (Beitza 25b) . He once rejected a halach he heard from his Rebbi Shmuel because someone came from EY with a diff psak (Shabbos 108b).
_
_____________Excerpt from the following article: http://www.avakesh.com/maimonides/ Rambam and Yerushalmi
Yerushalmi to Rambam was equal to Bavli in authority. He even wrote a commentary on it, entitled Hilchos HaYerushalmi. That was not the approach of Tosafot, see B.Berachot 11b, s.v. she-kevar niftar, where Tosafot state in response to a difficulty presented by a Yerushalmi: “And Ri answers that we do not accept this Yerushalmi since our Talmud does not quote it.”ביאור הגר”א אורח חיים סימן תלו סעיף א ד”ה א”צ לבדוק
“…אבל הרמב”ם דרכו לנטות אחר הירושלמי ברוב מקומות
On the other hand, this may not be correct because Yerushalmi in general never made a strong distinction between Tannaim and Amoraim. For example, just as we find R. Yochanan arguing on Rebbi, in Peah 1:4 we find R. Yehuda Nesiah arguing on Rebbi and R. Yehuda Nesiah was Rebbe's grandson.(See Doros Harishonim v.5, 40)
Shasdaf Note: the article quoted in this article became part of a book:
Greenwald, Leopold,1889-1955.
Title ha-Raʾu mesadre ha-Bavli et ha-Yerushalmi / me-et Yekutiʾel Yehudah Grinṿald.
הראו מסדרי הבבלי את הירושלמי
Imprint Yerushalayim ; Nyu Yorḳ, ha-Makhon le-meḥḳar ule-madaʻ ha-Yerushalmi, 714, c1954.
Descr. 160 p. 24 cm.
If I'm not mistaken, it is a powerful influence in an article by Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer about the Yerushlami - see http://www.yerushalmionline.org/articles.html.
Palestine Palestinean Talmud
No comments:
Post a Comment