Sunday, March 10, 2013
Intermarriage - another source of note
Be'er Hagola, Even Ha;ezer Siman 2 says it is not asur to marry a non-Jew but if you do, the children will not act properly (einan hagun).
More sources about Zonah & Kedushat Beis Haknesses
Zonah was previously discussed here. And see also this post.
2 topics in this post: 1) Rishomin's opinions whether a Shul (Beis Knesses or Beit Knesset) has kedusha (sancity).
2) Definition of Zonah related to this topic
I found a lot of information about Zonah in Shulchan Aruch Orach Chaim Siman 153 about using Esnan towards builfing a shul. Esnan is what you pay a zonah for her services. The source is the pasuk in Ki Seitzei (Devarim 23:19). Rambam brings it in Sefer Hamitzvos Negative 100, and Yad, Issurei Mizbeiach Chapter 4. The pasuk is talking about buying a korban with the esnan, but it seems it is also forbidden to give the esnan to the Beis Hamikdash or Shul.
Let me go on a tangent as to what is the sanctity of a shul?
1) Rambam - has kedusha midioraissa, mikdash me'at.
2) Ran (on Rif, Megilla 8a) has kedusha midirabanan.
3) Ramban (cited by Ran ibid.) says it has no inherent kedusha but we treat it with respect like an tashmishei mitzva (object used for a mitzva, like a lulav after Sukkos). Sources for these shitos are:
So for this entire discussion of Esnan, it makes sense according to the Rambam why we can't use Esnan for a shul. To the Ran maybe it would be asur midrabanan (if that much). To Ramban it shouldn't be asur but might not be a nice thing to do. (Note: I did not research how the Rishonim apply esnan to Beis Haknesses so maybe I'm missing something here.)
Next, here is the Mishna Brurah and Biur Halacha about definition of who is a zonah in this Halacha:
153 OC
משנה ברורה סימן קנג
(קיא) איסור ערוה - דהיינו [צג] חייבי כריתות [צד] וי"א דה"ה חייבי לאוין [צה] וזונה נכרית לכ"ע אתננה אסור:
If relations with that woman were a chiyuv kares (except nida); Ramabm holds even if it was with a lav. A non-Jewish zonah's esnan is certainly prohibited.
Shaar tziyun
שער הציון סימן קנג
(צג) דעת התוספות ושאר פוסקים. ודע, דנדה אף דגם היא מחייבי כריתות מכל מקום אתננה מותר [אחרונים]:
(צד) הרמב"ם:
(צה) גמרא:
Biur Halacha
ביאור הלכה סימן קנג
Here is Rambam inside:
2 topics in this post: 1) Rishomin's opinions whether a Shul (Beis Knesses or Beit Knesset) has kedusha (sancity).
2) Definition of Zonah related to this topic
I found a lot of information about Zonah in Shulchan Aruch Orach Chaim Siman 153 about using Esnan towards builfing a shul. Esnan is what you pay a zonah for her services. The source is the pasuk in Ki Seitzei (Devarim 23:19). Rambam brings it in Sefer Hamitzvos Negative 100, and Yad, Issurei Mizbeiach Chapter 4. The pasuk is talking about buying a korban with the esnan, but it seems it is also forbidden to give the esnan to the Beis Hamikdash or Shul.
Let me go on a tangent as to what is the sanctity of a shul?
1) Rambam - has kedusha midioraissa, mikdash me'at.
2) Ran (on Rif, Megilla 8a) has kedusha midirabanan.
3) Ramban (cited by Ran ibid.) says it has no inherent kedusha but we treat it with respect like an tashmishei mitzva (object used for a mitzva, like a lulav after Sukkos). Sources for these shitos are:
ערוך השולחן אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנג
ומדברי הרמב"ם נ"ל תירוץ אחר בזה וכבר כתבנו בסי' קנ"א סעיף י"ד דהרמב"ם השמיט הך דבתי כנסיות של בבל על תנאי עשויות ובארנו שם שמפרש על תנאי שכשירצו יהיה ביכולת למוכרם ע"ש ולפ"ז יכול להיות שהקדושה הוא מן התורה כפשטא דלישנא דגמרא שם [כ"ו.] שקורא לבהכ"נ מקום מקודש כמו המקדש וכמו שדרשו ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות והכי משמע להדיא בירושלמי שם
ר"ן על הרי"ף מסכת מגילה דף ח עמוד א
ומאן דשרי אמר אי לאו דהוה ליה הנאה מיניה לא יהב ליה הדר הויא ליה מתנה כזביני. הקשה הרמב"ן ז"ל כיון דבעי מידי דתתפקע ביה קדושתו נהי דמתנה כזביני היכי תפקע קדושתו בההיא הנאה והא כבר אכלוהו ואינה בעולם ועוד הקשה כיון דשמעתין מוכחא דבהכ"נ יש בו קדושה דהא אמרינן אוגורא ומשכונא אסור מ"ט בקדושתיה קאי ואמרינן נמי במאי תפקע קדושתיה היאך נמכר והא דבר שראוי לגופו במוקדשין אינו נפדה ובתוספתא דהאי פירקא תניא אבני היכל ועזרות שנפגמו ושנגממו אין להם פדיון ותו כי מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר היכי שרו דמייהו למשתי בהו שיכרא והא נתפסין הן בקדושתן ותירץ ז"ל דבהכ"נ עשו אותו כתשמישי מצוה כסוכה ולולב שנזרקין לאחר מצותן ובזמן מצוה יש בהן קדושה של כבוד כדאמרינן התם אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה ואמרינן נמי דנויי סוכה אסור להסתפק מהן כל שבעה ואבוהון דכולהון דם [שחיטה דתניא ושפך וכסה במה ששפך יכסה שלא יהו מצות בזויות עליו] כדאיתא התם בפרק במה מדליקין (דף כב א) ולפיכך בהכ"נ כל זמן שבני העיר רוצין בו נוהגין בו קדושה אפילו בחורבנו שהרי עדיין לא עבר זמן מצותו וראוי לחזור ולבנותו הלכך כשמכרוהו ז' טובי העיר שלא במעמד אנשי העיר אין בני העיר רוצין מן הסתם שתכחש מצותם לגמרי אלא שתחול קדושת בהכ"נ על הדמים אבל כשנמלכו בני העיר למכרו לשתות בו אפילו שכר שרי לפי שעבר זמן מצותו ונפקעה קדושתו ממנו כסוכה ולולב לאחר זמנן ומ"מ כל שאין להן אלא בהכ"נ אחד אסור למוכרו דאמרינן (ב"ב דף ג ב) לא לסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא הלכך בשיש להם אחרת מותר למכרה דהוה ליה כהפריש ז' אתרוגין לז' הימים דיוצא בו ואוכלה [סוכה דף מו ב] ליומיה ספרים וכל תשמישי קדושה נמי אע"פ שבכל מקום שהן בקדושתן הן עומדין אפ"ה אם מכרם לעשות בהם צרכיהם איכא משום אכחושי מצוה דמוכרין הלכך עד שיסכימו במכירתן ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר אינן רשאין להוציאן בצרכיהם ולא מפני שקדושתם נתפסת ממש על הדמים כדאמרן ומה שחלקו במתנה מאן דאסר סבר שאין אנשי העיר רוצים שיפקיעו ז' טובי העיר מצותה אא"כ יפקעו אותה על מצוה אחרת ומאן דשרי סבר אי לאו דיהיב להו מידי דדבר מצוה כגון תיבה ומטפחות או ספרים לא היו נמלכין טובי העיר לתת לו בהכ"נ זו הלכך כזביני היא ושרי דלאו גרועי מצוה הוא אלו דבריו ז"ל ואין דבריו ברורים אצלי דאי משום בזויי מצוה אתינן עלה וכדאמרינן (שבת דף כב א) אבוהון דכולהון דם בדמים שלא היו מצוה מעולם מאי בזוי מצוה איכא שמא תאמר אם לא יקחו בהם דבר של קדושה נמצא שעברו על דעת בני העיר במכירת בהכ"נ ונמצאת מכירתו בטלה א"כ למאי דמספקא לן אי אסור למכור ס"ת ישן לקנות בו חדש כי מכרו ס"ת תבטל מכירתן שהרי עברו על דעת בני העיר שאינן רוצים אלא בעלוי ומאי קא משנינן לקמן בגמרא מתני' דיעבד ועוד דאי משום בזויי מצוה בלחוד אתינן עלה למה לן עלויא הא אפילו בדוכתי סגי דהא קי"ל [שבת דף כ"ב א] מדליקין מנר לנר ותו קשיא לי בלישנא דאמרינן אי לאו דה"ל הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה מתנה לא משמע דההיא מתנה תיהוי דיהיב להו מידי דדבר מצוה כגון תורה ומטפחות או ספרים ועוד שהרב אלפסי ז"ל כתב מתנה משבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר פליגי בה רב אחא ורבינא וכה"ג אפילו למשתי בהו שיכרא שרי לפיכך נ"ל דבהכ"נ ודכוותיה כיון שעיקרו עשוי לומר בו דבר שבקדושה הטילו בו חכמים קדושה מדבריהם ואפילו התנו עליו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר אי אפשר שתפקע קדושתו בכדי מפני כבוד הקדושה שיש בו מיהו לאחר שהטילו קדושתו על הדמים קדושת דמים קלישא מקדושת בהכ"נ לפי שדמים אלו לא עמדו מעולם לדבר שבקדושה ועוד דהויא לה קדושה שניה וקלישא מקדושה ראשונה כדאשכחן [מעשר שני פ"ג מ"י] לר' יהודה דס"ל דלקוח בכסף מעשר שנטמא יקבר משום דלא אלים למתפס פדיוניה כמעשר גופיה הלכך בין שמכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר או שלא במעמד אנשי העיר לעולם דמים נתפסים בקדושת בית הכנסת ומפקע קדושתיה גבייהו אלא דשבעה טובי העיר לחודייהו לא מצי לאפקועיה ההיא קדושת דמים אע"ג דאיקלישא אבל במעמד אנשי העיר יכולין להפקיע לקדושת בהכ"נ להפקיע בכדי ומש"ה אמרינן במתנה אפילו נתנוה ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר במאי תתפקע קדושתיה ומאן דשרי סבר דמפקעא אההיא הנאה דהוו להו מיניה שהרי הן כמחויבים לשלם לו גמול וכיון דמפקעה אמידי דהיינו ההיא הנאה אע"פ שיצאה לחולין אין בכך כלום שרשאין הן בכך ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר:
So for this entire discussion of Esnan, it makes sense according to the Rambam why we can't use Esnan for a shul. To the Ran maybe it would be asur midrabanan (if that much). To Ramban it shouldn't be asur but might not be a nice thing to do. (Note: I did not research how the Rishonim apply esnan to Beis Haknesses so maybe I'm missing something here.)
Next, here is the Mishna Brurah and Biur Halacha about definition of who is a zonah in this Halacha:
153 OC
משנה ברורה סימן קנג
(קיא) איסור ערוה - דהיינו [צג] חייבי כריתות [צד] וי"א דה"ה חייבי לאוין [צה] וזונה נכרית לכ"ע אתננה אסור:
If relations with that woman were a chiyuv kares (except nida); Ramabm holds even if it was with a lav. A non-Jewish zonah's esnan is certainly prohibited.
Shaar tziyun
שער הציון סימן קנג
(צג) דעת התוספות ושאר פוסקים. ודע, דנדה אף דגם היא מחייבי כריתות מכל מקום אתננה מותר [אחרונים]:
(צד) הרמב"ם:
(צה) גמרא:
Biur Halacha
ביאור הלכה סימן קנג
סעיף כא
* אסור לעשות מאתנן זונה וכו' - עיין במ"ב ומ"מ מספקא לי דנהי כשהקדישה אין אנו מקבלין ממנה מ"מ אפשר שעכ"פ אסור להשתמש בה בחול כיון שאיסור זה אינו אלא מדרבנן לא אלים לאפקועי נדרה מכל וכל וצריך גניזה וצ"ע:
* אלא איסור ערוה - עיין במ"ב והנה דעת הרמב"ם דלא מקרי אתנן אלא בשהיה בזנות הזאת איסור לאו או כרת אבל אם בביאה הזאת לא היה לאו וכרת אע"ג שכבר נבעלה לחייבי כריתות או לחייבי לאוין ונעשית זונה אעפ"כ אין אתננה אסור ודעת התוספות דכל שנעשית זונה מכבר אתננה אסור בכל גווני כיון שנתן לה בתורת אתנן ודעת האחרונים דבנידון ביהכ"נ נקטינן בכל אלו הפלוגתות לקולא כיון שאינן אלא מדרבנן:
But if Rambam holds the kedusha is Midoraissa of Mikdash me'at, maybe the isur is midioraissa?
* אבל אלו הפנויות וכו' - לכאורה אין להקל בזה אלא בקדשה מופקרת לישראל לבד אבל אותן הזונות היושבות בבתי הקדשות שמפקירות עצמן לכל אין להקל לפי דעת התוספות הנ"ל דס"ל דכל שנעשית פ"א זונה ע"י ביאת איסור שוב אפילו נבעלה אח"כ להמותר לה אתננה אסור וא"כ בבתי הקדשות שמפקירות עצמן לכל בודאי נעשית כבר זונה מביאת עו"ג ועבד [וכמבואר באבן עזר סימן ו'] וא"כ אפילו ידוע לנו דהאתנן הזה קבלה מישראל נמי שם אתנן עליה ואפילו לדעת הרמב"ם דבעי שיהא האתנן גופא מביאת איסור ג"כ יש להחמיר עכ"פ בעיר שרובה עו"ג דתלינן דהאתנן בא מהן כ"ז שלא ידעינן בבירור שקבלתו מישראל:
* שמקדישות דבר - משמע מלשון זה דאי לאו האי טעמא היו מחמירין בדבר אע"ג שלא נודע בבירור שהוא מאתנן שניתן לה והטעם דתלינן דכל חפציהם הוא מאתנן זונה וכעין ההיא דב"ק קי"ג לענין מוכסין ע"ש:
Here is Rambam inside:
רמב"ם הלכות איסורי מזבח פרק ד:ד
כל שיש בו שם לע"ז לא יעשה למלאכת הקודש אע"פ שהוא מותר בהנאה, אי זהו אתנן האומר לזונה הא ליך דבר זה בשכריך, אחד זונה כותית או שפחה או ישראלית שהיא ערוה עליו או מחייבי לאוין, אבל הפנויה אפילו היה כהן אתננה מותר, וכן אשתו נדה אתננה מותר אע"פ שהיא ערוה.
Even though I have explained that pnuyah is asur according to the Rambam (SHM 355) and Raavad (in this post), PERHAPS isur esnan has to do with her acquiring a psul zonah (which according to Rambam she gets with any aveira, even not Kares
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יח
מפי השמועה למדנו שהזונה האמורה בתורה היא כל שאינה בת ישראל, או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה להנשא לו איסור השוה לכל, או שנבעלה לחלל אע"פ שהיא מותרת להנשא לו,
and as a pnuyah - maybe she is not mufkeres lakol, or she is but only to Yisraelim without psulim, so she has not acquired a shem (and psul) zonah.
Friday Night Minhag
A gentleman once asked my father: his father only wore a hat on Friday night, never at any other davening. Was there a basis for that minhag? My father passed it along to me, and I said:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד א
רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת, ואמר: בואי כלה בואי כלה.
Rabi Chanina wrapped himself to greet the Shabbos Queen. Rashi says he dressed in nice clothes, but ituf is wrapping your head, like with a Tallis. I suggested the man's minhag to wear a hat on Friday night was to fulfill the ituf to greet the Shabbos queen.
Last week I was informed about the shita of Rav Pomeranchik z"l of Petach Tikva (sefer Emek Bracha) in which he says that an avel (mourner) who has an obligation of atifas yishmaelim should wear a hat during shiva to fulfill the ituf. Clearly he says a hat is an ituf, like I suggested.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד א
רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת, ואמר: בואי כלה בואי כלה.
Rabi Chanina wrapped himself to greet the Shabbos Queen. Rashi says he dressed in nice clothes, but ituf is wrapping your head, like with a Tallis. I suggested the man's minhag to wear a hat on Friday night was to fulfill the ituf to greet the Shabbos queen.
Last week I was informed about the shita of Rav Pomeranchik z"l of Petach Tikva (sefer Emek Bracha) in which he says that an avel (mourner) who has an obligation of atifas yishmaelim should wear a hat during shiva to fulfill the ituf. Clearly he says a hat is an ituf, like I suggested.
Saturday, March 9, 2013
Yahrzeit in Adar in Leap Year: Vilna Gaon
Kol Eliyahu Tetzave 27:20
Many ask why Moshe's name is not found in Parshas Tetzaveh. The Vilna Gaon answers that 7 Adar, the yahrzeit of Moshe, ususally falls out during the week we read Tetzave and for that reason Moshe's name is not in the Parsha.
I consulted a 200 year calendar and saw that this is true, even for leap years: 7 Adar I nearly always falls during the week of Tetzaveh.
This would support the following statement: If someone has a yahrzeit in Adar, when it is a leap year, you would observe the yahrzeit in Adar I.
There are three opinions about it in the Shulchan Aruch:
Based on the Kol Eliyahu in Tetzave, I would suggest the Gra agrees with #2 - Rama citing custom of bnei Ashkenaz. However, he paskens like the third opinion - observe the yahrzeit in both Adars:
The Aruch Hashulchan disagrees with the Gra in Se'if 14:
ואתה תצוה את בני ישראל וגו' (שמות כז. כ) כבר דברו בזה המפרשים מדוע לא נזכר שמו של משה רבינו ע"ה בפרשה זאת, וי"ל הטעם, והוא, משום דז' אדר נופל תמיד בשבוע של פרשת תצוה [רק לפעמים רחוקות יקרה שפרשת תצוה נופל אחר ז' אדר] והשם יתברך ויתעלה שמו הצופה ומביט עד סוף כל הדורות, ידע מראש כי בז' אדר יסתלק משה רבינו ע"ה, לזאת לא זכר שמו בפרשה הזאת לרמז על זה. (קהלת יצחק עה"ת):
Many ask why Moshe's name is not found in Parshas Tetzaveh. The Vilna Gaon answers that 7 Adar, the yahrzeit of Moshe, ususally falls out during the week we read Tetzave and for that reason Moshe's name is not in the Parsha.
I consulted a 200 year calendar and saw that this is true, even for leap years: 7 Adar I nearly always falls during the week of Tetzaveh.
This would support the following statement: If someone has a yahrzeit in Adar, when it is a leap year, you would observe the yahrzeit in Adar I.
There are three opinions about it in the Shulchan Aruch:
- Mechaber says observe it in Adar II.
- Rama says to commemorate it in Adar I, and this is the Ashkenazic custom.
- Rama mentions another opinion - observe the yahrzeit in both Adar I and II.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקסח
סעיף ז
כשאירע יום (מא) שמת אביו או אמו באדר, והשנה מעוברת, יתענה כ [טז] באדר ב'. הגה: ויש אומרים דיתענה בראשון (מהרי"ל ומהר"י מינץ), אם לא שמת בשנת העיבור <ג> באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני (ת"ה סימן רצ"ה /רצ"ד/); וכן המנהג להתענות בראשון, (מב) מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם (פסקי מהר"י בשם מהר"י מולין).
סעיף ז
כשאירע יום (מא) שמת אביו או אמו באדר, והשנה מעוברת, יתענה כ [טז] באדר ב'. הגה: ויש אומרים דיתענה בראשון (מהרי"ל ומהר"י מינץ), אם לא שמת בשנת העיבור <ג> באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני (ת"ה סימן רצ"ה /רצ"ד/); וכן המנהג להתענות בראשון, (מב) מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם (פסקי מהר"י בשם מהר"י מולין).
Based on the Kol Eliyahu in Tetzave, I would suggest the Gra agrees with #2 - Rama citing custom of bnei Ashkenaz. However, he paskens like the third opinion - observe the yahrzeit in both Adars:
ביאור הגר"א אורח חיים סימן תקסח
כשאירע כו'. כמו בנדרים וידע שהשנה מעוברת. מהרי"ו סי' ה' והביאו ב"י והוא כשיטת הרמב"ם שפסק כר"מ בנדרים ס"ג וכאוקימתא דאביי שם דסתם מתני' ר"מ היא וכמ"ש בש"ע י"ד סי' ר"כ בשמו אבל כל הפוסקים חלקו עליו וכמ"ש הרא"ש והר"ן שם דהלכה כר' יהודה וכן פסק בש"ע שם ובח"מ סי' מ"ג סכ"ח ובא"ח ריש סי' (תכ"ח) [תכ"ז] בהג"ה ובא"ע סי' קכ"ו ס"ז בהג"ה וז"ש הרב וי"א כו' וכ"כ בתה"ד סי' רצ"ד ומהרי"ל סי' ל"א ועוד כ' מהרי"ל ראיה ממ"ש בפרק קמא דמגילה דאי לאו מסמך גאולה לגאולה מסתבר טעמיה לעשות בראשון אלא שכ' די"ל דשם משום דאין מעבירין על המצות אבל בתה"ד שם הביא ג"כ ראיה זו וכ' משום דאין מעבירין על המצות וה"נ דאין מעבירין כו' וכ' שם אח"כ ראיתי כו' והוא דברי מהרי"ל שם ולא חש לדבריו. אבל כל ראיותיהן אינן נראין לי דמנדרים אין ראיה דשם פליגי בלשון בני אדם דבנדרים הלכו אחר לשון ב"א וכן בשטרות אבל כאן העיקר להתענות בשניהם דלרשב"ג ל"פ את"ק במגילה ו' ב' אלא בסדר פרשיות אבל בשאר מודה לת"ק שכל מצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון וכ"ה במגילת תענית ספי"ב דחשיב שם מגילת תענית של אדר כתוב שם ואין בין אדר ראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ושילוח מתנות לאביונים וכן ראיתי במ"א שהביא ראיה זו ואף שכ' שם רשב"ג אומר כל מצות שנוהגות בשני אינן נוהגות בראשון חוץ מן ההספד ותענית שאסורין בזה ובזה וקי"ל כרשב"ג מ"מ הא אמר חוץ מן ההספד ותענית ור"ל כל האמורין במגילת תענית דעלה קאי וה"ה להתענות כמ"ש בגמרא דאין ביניהם אלא סדר פרשיות דצריכי להיות סמוך לניסן וכן מ"ש בגמ' ושוין בהספד כו' קאי אכל האסורין בחדש זה וז"ש תוס' שם ד"ה ור"א כו' די"ד וט"ו שבאדר ראשון אף שאסור בהספד ותענית א"צ לעשות משתה ושמחה ולכאורה קשה הא איסור הספד ותענית ילפינן ממ"ש משתה ושמחה אבל לפ"ז ניחא דטעם הספד ותענית שאסור בראשון לאו משום קרא דקרא לא אסיר אלא בשני כמ"ש השנית אלא משום דכתיבי במגילת תענית כמ"ש במגילת תענית ובגמ' שם ה' ב' וכת' שם במגילת תענית ואין בין אדר ראשון כו' כנ"ל ואח"כ כת' וכותבין בשטר אדר ראשון כו' כמ"ש בס"פ קונם אלמא דשטרות הן במחלוקת אחרת. וראיה שניה שהביאו ממגילה שם מ"ש דטעמא דרשב"ג משום גאולה כו'. לאו ראיה היא דודאי לסברתם דסברי בחדש אחד לבד ראיה היא אבל הגמרא דשם מוכח כמ"ש דנוהג בשניהם מדפריך טעמא דרשב"ג ולא פריך על ת"ק דנוהג בשניהם ש"מ דהסברא לנהוג בשניהם אלא דלאחר שלמדו מבכל שנה ושנה דאינו נוהג אלא באחד וכמש"ש ואי אשמועי' השנית כו' פריך בשלמא כו' אלא כו' וע"כ לא אצטריך בכל שנה ושנה בין לראב"י בין לרשב"ג אלא לאפוקי מת"ק דלא לנהוג בשניהם דלמעוטי ראשון או שני לא שמעינן מקרא אלא לזה משום דאין מעבירין ולזה משום דכתיב השנית אבל ראיית מ"א ממ"ש ואי אשמעי' השנית לא נראה דשאני דכתיב השנית ואדרבה מזה לכאורה מוכח לעשות בראשון אבל מה שכתבתי ראיה ברורה היא וכן מ"ש מ"א מספ"ב דתענית מיום ניקנור וטוריינוס ראיה ברורה היא וכן ממש"ש לא נצרכה אלא לחדש מעובר ואף שהעיקר כפירוש שני של רש"י שם וכן פי' התוס' שם מ"מ מדלא משני לא נצרכה אלא לשנה מעוברת ש"מ דנוהג אף בשני וכמ"ש במגילת תענית הנ"ל להדיא וכ"כ במהרי"ו שם שכן הורה מהרי"ל וכן הורה הוא וע' ש"ך בי"ד סי' ר"כ ס"ח דהרבה מאחרונים שס"ל כדברי הרמב"ם וכ' דגם בנדרים יש להחמיר בשניהם כ"ש כאן שמדינא הוא כן:
וכן המנהג. וכן פי' בי"ד ס"ס ת"ב:
כשאירע כו'. כמו בנדרים וידע שהשנה מעוברת. מהרי"ו סי' ה' והביאו ב"י והוא כשיטת הרמב"ם שפסק כר"מ בנדרים ס"ג וכאוקימתא דאביי שם דסתם מתני' ר"מ היא וכמ"ש בש"ע י"ד סי' ר"כ בשמו אבל כל הפוסקים חלקו עליו וכמ"ש הרא"ש והר"ן שם דהלכה כר' יהודה וכן פסק בש"ע שם ובח"מ סי' מ"ג סכ"ח ובא"ח ריש סי' (תכ"ח) [תכ"ז] בהג"ה ובא"ע סי' קכ"ו ס"ז בהג"ה וז"ש הרב וי"א כו' וכ"כ בתה"ד סי' רצ"ד ומהרי"ל סי' ל"א ועוד כ' מהרי"ל ראיה ממ"ש בפרק קמא דמגילה דאי לאו מסמך גאולה לגאולה מסתבר טעמיה לעשות בראשון אלא שכ' די"ל דשם משום דאין מעבירין על המצות אבל בתה"ד שם הביא ג"כ ראיה זו וכ' משום דאין מעבירין על המצות וה"נ דאין מעבירין כו' וכ' שם אח"כ ראיתי כו' והוא דברי מהרי"ל שם ולא חש לדבריו. אבל כל ראיותיהן אינן נראין לי דמנדרים אין ראיה דשם פליגי בלשון בני אדם דבנדרים הלכו אחר לשון ב"א וכן בשטרות אבל כאן העיקר להתענות בשניהם דלרשב"ג ל"פ את"ק במגילה ו' ב' אלא בסדר פרשיות אבל בשאר מודה לת"ק שכל מצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון וכ"ה במגילת תענית ספי"ב דחשיב שם מגילת תענית של אדר כתוב שם ואין בין אדר ראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ושילוח מתנות לאביונים וכן ראיתי במ"א שהביא ראיה זו ואף שכ' שם רשב"ג אומר כל מצות שנוהגות בשני אינן נוהגות בראשון חוץ מן ההספד ותענית שאסורין בזה ובזה וקי"ל כרשב"ג מ"מ הא אמר חוץ מן ההספד ותענית ור"ל כל האמורין במגילת תענית דעלה קאי וה"ה להתענות כמ"ש בגמרא דאין ביניהם אלא סדר פרשיות דצריכי להיות סמוך לניסן וכן מ"ש בגמ' ושוין בהספד כו' קאי אכל האסורין בחדש זה וז"ש תוס' שם ד"ה ור"א כו' די"ד וט"ו שבאדר ראשון אף שאסור בהספד ותענית א"צ לעשות משתה ושמחה ולכאורה קשה הא איסור הספד ותענית ילפינן ממ"ש משתה ושמחה אבל לפ"ז ניחא דטעם הספד ותענית שאסור בראשון לאו משום קרא דקרא לא אסיר אלא בשני כמ"ש השנית אלא משום דכתיבי במגילת תענית כמ"ש במגילת תענית ובגמ' שם ה' ב' וכת' שם במגילת תענית ואין בין אדר ראשון כו' כנ"ל ואח"כ כת' וכותבין בשטר אדר ראשון כו' כמ"ש בס"פ קונם אלמא דשטרות הן במחלוקת אחרת. וראיה שניה שהביאו ממגילה שם מ"ש דטעמא דרשב"ג משום גאולה כו'. לאו ראיה היא דודאי לסברתם דסברי בחדש אחד לבד ראיה היא אבל הגמרא דשם מוכח כמ"ש דנוהג בשניהם מדפריך טעמא דרשב"ג ולא פריך על ת"ק דנוהג בשניהם ש"מ דהסברא לנהוג בשניהם אלא דלאחר שלמדו מבכל שנה ושנה דאינו נוהג אלא באחד וכמש"ש ואי אשמועי' השנית כו' פריך בשלמא כו' אלא כו' וע"כ לא אצטריך בכל שנה ושנה בין לראב"י בין לרשב"ג אלא לאפוקי מת"ק דלא לנהוג בשניהם דלמעוטי ראשון או שני לא שמעינן מקרא אלא לזה משום דאין מעבירין ולזה משום דכתיב השנית אבל ראיית מ"א ממ"ש ואי אשמעי' השנית לא נראה דשאני דכתיב השנית ואדרבה מזה לכאורה מוכח לעשות בראשון אבל מה שכתבתי ראיה ברורה היא וכן מ"ש מ"א מספ"ב דתענית מיום ניקנור וטוריינוס ראיה ברורה היא וכן ממש"ש לא נצרכה אלא לחדש מעובר ואף שהעיקר כפירוש שני של רש"י שם וכן פי' התוס' שם מ"מ מדלא משני לא נצרכה אלא לשנה מעוברת ש"מ דנוהג אף בשני וכמ"ש במגילת תענית הנ"ל להדיא וכ"כ במהרי"ו שם שכן הורה מהרי"ל וכן הורה הוא וע' ש"ך בי"ד סי' ר"כ ס"ח דהרבה מאחרונים שס"ל כדברי הרמב"ם וכ' דגם בנדרים יש להחמיר בשניהם כ"ש כאן שמדינא הוא כן:
וכן המנהג. וכן פי' בי"ד ס"ס ת"ב:
The Aruch Hashulchan disagrees with the Gra in Se'if 14:
ערוך השולחן אורח חיים הלכות תענית סימן תקסח
סעיף יג
כתב רבינו הב"י בסעיף ז' כשאירע יום שמת בו אביו ואמו באדר והשנה מעוברת יתענה באדר שני עכ"ל ודבריו תמוהים דלהדיא כתב ביו"ד סי' ר"כ דזהו להרמב"ם אבל רוב הפוסקים חולקים עליו וס"ל דסתם אדר היא אדר ראשון ולכן כתב עליו רבינו הרמ"א וי"א דמתענה בראשון אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני וכן המנהג להתענות בראשון מיהו יש מחמירים להתענות בשניהם עכ"ל וביו"ד סי' ת"ב פסק בפשיטות להתענות באדר ראשון ולא הזכיר להתענות בשניהם ע"ש ובאמת דבר תימא הוא אטו יש בזה איסור דאורייתא או דרבנן והרי מנהגא בעלמא הוא ומה שייך חומרות בזה וכיון שלדעת רוב רבותינו העיקר הוא אדר הראשון כן הלכה ורק מי שהתחיל לנהוג להתענות בשניהם צריך התרה:
סעיף יד
וראיתי מי שחולק על רבינו הרמ"א וס"ל דהעיקר להתענות בשניהם מטעם דכל המצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון [הגר"א] ותמיהני דאטו מצות הם הלא מנהגא בעלמא הוא וביותר תמיהני דהא במתים תנן שמשפט רשעים בגיהנם י"ב חדש וא"כ אם מת באדר פשוטה הרי כלו י"ב חדשיו באדר הראשון ולפי המנהג שמפסיקין לומר קדיש בחדש מקודם הרי אנו מפסיקים בשבט וא"כ הרי ממילא דהיארציי"ט הוא באדר הראשון ואין זה ענין כלל לשארי דברים הלכך נלע"ד העיקר כדברי רבינו הרמ"א ומתענין רק באדר הראשון בלבד [והמג"א סק"כ הביא ראיה מתענית י"ח. דאמר אביי לא נצרכא אלא לחדש מעובר וכוונתו לפי' ראשון דרש"י ע"ש ותמוה הוא דאדר הסמוך לניסן לעולם חסר אלא שתאמר שלא נראית הלבנה עד ל' א"כ מאי צריך לשני אדרים ועוד דהו"ל לומר לשנה מעוברת ועוד דאף לפי' הראשון מסמך גאולה לגאולה עדיף כמו קריאת מגילה ומה עניינו ליארציי"ט והראיה השנייה מיום טוריינוס וניקנור וכוונתו שיתרץ דעל שנה מעוברת קאי תמיהני הא סתמא קתני ואי משום דנפקא מינה לעניין שנה מעוברת הא אסתם אדר קאי ועוד דמיסמך גאולה לגאולה עדיף כמ"ש ולכן העיקר כהרמ"א וגם מסקנת המג"א כן הוא כמ"ש בשם הר"ש הלוי ע"ש וכן פסק הא"ר בסי' תרפ"ה סק"ו ע"ש]:
סעיף יג
כתב רבינו הב"י בסעיף ז' כשאירע יום שמת בו אביו ואמו באדר והשנה מעוברת יתענה באדר שני עכ"ל ודבריו תמוהים דלהדיא כתב ביו"ד סי' ר"כ דזהו להרמב"ם אבל רוב הפוסקים חולקים עליו וס"ל דסתם אדר היא אדר ראשון ולכן כתב עליו רבינו הרמ"א וי"א דמתענה בראשון אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני וכן המנהג להתענות בראשון מיהו יש מחמירים להתענות בשניהם עכ"ל וביו"ד סי' ת"ב פסק בפשיטות להתענות באדר ראשון ולא הזכיר להתענות בשניהם ע"ש ובאמת דבר תימא הוא אטו יש בזה איסור דאורייתא או דרבנן והרי מנהגא בעלמא הוא ומה שייך חומרות בזה וכיון שלדעת רוב רבותינו העיקר הוא אדר הראשון כן הלכה ורק מי שהתחיל לנהוג להתענות בשניהם צריך התרה:
סעיף יד
וראיתי מי שחולק על רבינו הרמ"א וס"ל דהעיקר להתענות בשניהם מטעם דכל המצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון [הגר"א] ותמיהני דאטו מצות הם הלא מנהגא בעלמא הוא וביותר תמיהני דהא במתים תנן שמשפט רשעים בגיהנם י"ב חדש וא"כ אם מת באדר פשוטה הרי כלו י"ב חדשיו באדר הראשון ולפי המנהג שמפסיקין לומר קדיש בחדש מקודם הרי אנו מפסיקים בשבט וא"כ הרי ממילא דהיארציי"ט הוא באדר הראשון ואין זה ענין כלל לשארי דברים הלכך נלע"ד העיקר כדברי רבינו הרמ"א ומתענין רק באדר הראשון בלבד [והמג"א סק"כ הביא ראיה מתענית י"ח. דאמר אביי לא נצרכא אלא לחדש מעובר וכוונתו לפי' ראשון דרש"י ע"ש ותמוה הוא דאדר הסמוך לניסן לעולם חסר אלא שתאמר שלא נראית הלבנה עד ל' א"כ מאי צריך לשני אדרים ועוד דהו"ל לומר לשנה מעוברת ועוד דאף לפי' הראשון מסמך גאולה לגאולה עדיף כמו קריאת מגילה ומה עניינו ליארציי"ט והראיה השנייה מיום טוריינוס וניקנור וכוונתו שיתרץ דעל שנה מעוברת קאי תמיהני הא סתמא קתני ואי משום דנפקא מינה לעניין שנה מעוברת הא אסתם אדר קאי ועוד דמיסמך גאולה לגאולה עדיף כמ"ש ולכן העיקר כהרמ"א וגם מסקנת המג"א כן הוא כמ"ש בשם הר"ש הלוי ע"ש וכן פסק הא"ר בסי' תרפ"ה סק"ו ע"ש]:
Wednesday, February 20, 2013
Pshat in Megillas Esther
Which Mussarnik gave the following pshat?
Sukkah 49 b says "Whoever has chen (favor) upon him must be a yirei shamayim (fears heaven). The Gemara says (Megilla 13a) that Esther was green-tinged (probably means pale) but a strand of chesed was drawn to her. When Esther "found favor and and kindness (chen v'chesed) in the eyes of Achashveirosh (see 5:2; this actual phrase is from 2:17). Esther won over Achashveirosh when she was found favorable in his eyes through her Yiras Shamayim. Thereofre she fasted three days, in order to strengthen her yiras shamayim, and through that "she found favor in the eyes of Achashveirosh."
Who do you think? Rav Yisrael Salanter? The Mashgiach Rav Yerucham Levovotiz of Mir? The Alter of Slabodka?
No.
Rav Yosef Dov (Yoshe Ber) Soloveichik, in Reshimos Shiurim to Sukkah 49b.
Here is a Halachik pshat in Megilla I offered last year.
Sukkah 49 b says "Whoever has chen (favor) upon him must be a yirei shamayim (fears heaven). The Gemara says (Megilla 13a) that Esther was green-tinged (probably means pale) but a strand of chesed was drawn to her. When Esther "found favor and and kindness (chen v'chesed) in the eyes of Achashveirosh (see 5:2; this actual phrase is from 2:17). Esther won over Achashveirosh when she was found favorable in his eyes through her Yiras Shamayim. Thereofre she fasted three days, in order to strengthen her yiras shamayim, and through that "she found favor in the eyes of Achashveirosh."
Who do you think? Rav Yisrael Salanter? The Mashgiach Rav Yerucham Levovotiz of Mir? The Alter of Slabodka?
No.
Rav Yosef Dov (Yoshe Ber) Soloveichik, in Reshimos Shiurim to Sukkah 49b.
Here is a Halachik pshat in Megilla I offered last year.
Friday, December 7, 2012
Monday, November 12, 2012
Withholding Information in Shidduchim, Part 3
Rav Eliezer Waldenberg (author of Shu"t Tzitz Eliezer) in Nishmas Avraham Even Ha'ezer, p. 252 (points he wrote in response to the Nishmas Avraham (note this is in the first edition, I'm not sure it is in the second edition, or it may be incorporated into the text and not be an appendix)
3. E"H Siman 2 - Nishmas Avraham discusses needing to inform [the other party] (or disclose) about a family blemish or psul, or if the father is a non-Jew (and the mother is Jewish). From Yevamos 45a when Rav Yehuda told him to either marry a woman like himself (of a Jewish mother and non-Jewish father) or go to another place [and not disclose your father is not Jewish), and Rava told him to disclose it or marr ya woman like himself. Nishmas Avraham quotes my dear colleague R' Shlomo Zalman Auerbach asking on this, "is there not a transgression of onaah not to disclose that his father is not Jewish, even though the child is completely kosher?"
To my understanding, it is a problem of onaah [not to disclose it]. If the second party would take the first party to a din Torah [for not disclosing] they would find a sympathetic ear. The advice in Yevamos was only to show that to marry such a person is allowed: even though they ruled it is permissible, people will not agree to such a match. In a place where they won't aks him about his background, since they are not obligated to [see Beis Yosef and Tur Yoreh Deah 268) he may marry a completely Kosher woman (meaning both her parents are Jewish). The Gemara there was not concerned about the prohibition of onaah [and it was partially because of a temporary injunction due to extreme hardship (horaas shaah) in order to publicize the psak that someone whose father is not Jewish [but his mother is] is allowed to marry a kosher Jew, despite the public not accepting this lenient ruling...Even if we use this Gemara in Yevamos as a heter to himself [not to tell if he wasn't asked] we cannot learn a heter to others who know about his background; they must disclose it, especially if they were asked.
That which the Halacha is that the child of a non-Jewish man and Jewish woman the children are Kosher (not mamzer) but they [female offspring] are blemished and disqualified from marrying a Kohen as Shulchan Aruch paskens (EH 4:5 and 19), it certainly must be considered a serious blemish. They, and the person himself (ntoe the male offspring of such a union) is required to siclose this to the other party. Maharsha and Chemdas Shlomo require such a person to require Gerus (see out multiple posts on this subject), as Pischei Teshuva cites, and Rav Shlomo Kluger in Tuv Taam v'Daas YD Mahadura Kama 229, that woe to us to give him a Jewish name before conversion. Despite that the majority of poskim do not agree [that such a child requires conversion] as the Otzar Haposkim mentions, nevertheless I mention this to show the blemish of such a person, that even though we don't require conversion, [we do pasken that] such a girl is disqualified from marrying a Kohen.
It is worthwhile to point out that a convert must disclose thiat fact [that they are a convert] to the second party. For we find (Berachos 8b) that Rava instructed his sons not to marry converts, and R' Yaakov Emden in Haghos Yaavets there that one reason is that descendents of converts will have some impression from their source (non-Jewish ancestor) and this reason applies to the son of a non-Jewish father as well. This is also seen from Pesachim 112b that Rabbeinu Hakadhos instructed his sons likewise. Also see Haghos Yaavets Horios 13a. We can also add a reason: the shechina only dwells on meyuchas families, as Tosfos cite in Niddas 13b and Yevamos 47b, and this also applies when the father is not Jewish.
Shu"t Mayim Rabim 9-10 (perhaps this link) cites this in practice (l'maissa) to break an engagement, that the bride's side informed the groom's side that the brides parent were converts was enough of a blemish to break off the engagement.
3. E"H Siman 2 - Nishmas Avraham discusses needing to inform [the other party] (or disclose) about a family blemish or psul, or if the father is a non-Jew (and the mother is Jewish). From Yevamos 45a when Rav Yehuda told him to either marry a woman like himself (of a Jewish mother and non-Jewish father) or go to another place [and not disclose your father is not Jewish), and Rava told him to disclose it or marr ya woman like himself. Nishmas Avraham quotes my dear colleague R' Shlomo Zalman Auerbach asking on this, "is there not a transgression of onaah not to disclose that his father is not Jewish, even though the child is completely kosher?"
To my understanding, it is a problem of onaah [not to disclose it]. If the second party would take the first party to a din Torah [for not disclosing] they would find a sympathetic ear. The advice in Yevamos was only to show that to marry such a person is allowed: even though they ruled it is permissible, people will not agree to such a match. In a place where they won't aks him about his background, since they are not obligated to [see Beis Yosef and Tur Yoreh Deah 268) he may marry a completely Kosher woman (meaning both her parents are Jewish). The Gemara there was not concerned about the prohibition of onaah [and it was partially because of a temporary injunction due to extreme hardship (horaas shaah) in order to publicize the psak that someone whose father is not Jewish [but his mother is] is allowed to marry a kosher Jew, despite the public not accepting this lenient ruling...Even if we use this Gemara in Yevamos as a heter to himself [not to tell if he wasn't asked] we cannot learn a heter to others who know about his background; they must disclose it, especially if they were asked.
That which the Halacha is that the child of a non-Jewish man and Jewish woman the children are Kosher (not mamzer) but they [female offspring] are blemished and disqualified from marrying a Kohen as Shulchan Aruch paskens (EH 4:5 and 19), it certainly must be considered a serious blemish. They, and the person himself (ntoe the male offspring of such a union) is required to siclose this to the other party. Maharsha and Chemdas Shlomo require such a person to require Gerus (see out multiple posts on this subject), as Pischei Teshuva cites, and Rav Shlomo Kluger in Tuv Taam v'Daas YD Mahadura Kama 229, that woe to us to give him a Jewish name before conversion. Despite that the majority of poskim do not agree [that such a child requires conversion] as the Otzar Haposkim mentions, nevertheless I mention this to show the blemish of such a person, that even though we don't require conversion, [we do pasken that] such a girl is disqualified from marrying a Kohen.
It is worthwhile to point out that a convert must disclose thiat fact [that they are a convert] to the second party. For we find (Berachos 8b) that Rava instructed his sons not to marry converts, and R' Yaakov Emden in Haghos Yaavets there that one reason is that descendents of converts will have some impression from their source (non-Jewish ancestor) and this reason applies to the son of a non-Jewish father as well. This is also seen from Pesachim 112b that Rabbeinu Hakadhos instructed his sons likewise. Also see Haghos Yaavets Horios 13a. We can also add a reason: the shechina only dwells on meyuchas families, as Tosfos cite in Niddas 13b and Yevamos 47b, and this also applies when the father is not Jewish.
Shu"t Mayim Rabim 9-10 (perhaps this link) cites this in practice (l'maissa) to break an engagement, that the bride's side informed the groom's side that the brides parent were converts was enough of a blemish to break off the engagement.
Sunday, October 14, 2012
Disclosing Information in Shidduchim - in Mainstream Press
The following excerpt discusses the dilemma of a young woman cancer survivor - how and when does she tell a boyfriend that she is a cancer survivor and may have fertility issues? Note she does not say she knows the answer to the dilemma.
http://articles.chicagotribune.com/2012-09-26/health/sc-health-0926-bc-survivor-20120926_1_breast-cancer-cancer-journey-treatment-ends
As a young survivor, Cudlin worries about dating. "I don't quite know the protocol in divulging this information — how soon do I share, how will he respond, will I have the urge to want to be close to someone again? It's something a 25-year-old woman shouldn't have to worry about."
http://articles.chicagotribune.com/2012-09-26/health/sc-health-0926-bc-survivor-20120926_1_breast-cancer-cancer-journey-treatment-ends
As a young survivor, Cudlin worries about dating. "I don't quite know the protocol in divulging this information — how soon do I share, how will he respond, will I have the urge to want to be close to someone again? It's something a 25-year-old woman shouldn't have to worry about."
Friday, August 3, 2012
Withholding Information in Shidduchim, Part 2
Kehilas Yaakov (Steipler) Yevamos Siman 38 - Chashas Onaah b'kiddushin
One young man had one testicle removed surgically due to illness. The Achronim consider on in this situation "mutar lavo bekahal" (a krus shafcha and petzua dakah - eunochs and similar - may not marry into the khal. They can only marry people also forbidden to marry into the khal, like mamzeirim, and they are also allowed to marry geirim.) based on the opinion of Rabbeinu Tam and Sefer haTrumah that if a man has one testicle he is mutar lavo bekahal, combined with Rambam's opinion that when one loses [a testicle] from illness, that is considered an act of G-d, and not a man-made act, see Shulchan Aruch (E"H 5, Pischei Teshuva 7 the responsa of Rav Chaim of Volozhin). However, this decision is not accepted by all opinions, but in a pressing case, like this situation, the poskim are lenient, and he received a psak that he may marry into the khal.
He asked if he must disclose this fact to the matchmakers. This question has two parts: 1) if he does not disclose it, it may be a faulty kiddushin, and 2) even if it is not a faulty kiddushin, it may be onaah, and misleading others who would think he has no defect in that realm.
Regarding the first question, Pischei Teshuva (YD 31:2) brings the Chasam Sofer's opinion that when an animal has a blemish which we would permit only in a case of a great monetary loss had we been strict about that blemish, that heter only applies to the owner of the animal. But he may not sell it... Chasam Sofer says he is close to certain that the owner must disclose the defect to a prospective buyer, and if he did not, the sale is invalid. Similarly in our case, the defect must be disclosed.
However, we can explain that our case will not be a mekach taos because Rav Huna holds (Kesuvos 101b) if the woman was prohibited to the man only on the level of a regular prohibition (not kareis or misas beis din) she receives her kesubah. From his ruling Rav Huna held the marriage certainly took effect. For it is only effective because of doubt, she would not receive her kesubah (see Kesuvos 73b). Even according to the Halacha that accepts Rav Yehuda's opinion that if he was not aware of the lav, she does not receive her basic kesubah, Noda Biyehuda (Tinyana 162) concludes (in the hashmatos) that the kiddushin takes place completely, and this is also the conclusion of Achiezer (E"H 10) that even where the marriage was a violation of chayavei lavin, it is not kiddushei taos. Therefore, our case which is only a doubtful concern of violating a lav - even to the Tiferes Tzvi and Bris Yakov that Achiezer brings who hold if they were married with a lav that they had not realized, their marriage only took effect midirabanan (meaning midioraissa the marriage was not effected and a divorce is required Rabbinically - Ed.), and I also found this is the opinion of Chazon Ish (79:17) that a get is only required in a case of marriage violating a lav that was not realized is only a get midirabanan or misafeik, since she does not have a kesubah as the Gemara (Kesuvos, perek Hamadir) compares get to kesubah (where there is kesubah, a get is required, and vice versa). All of that is if there was a violation of a negative commandment (lav). But violating a positive commandment is explained by Rambam (Ishus 24:4) the woman does receive her kesubah even though they did not realize they were not acting in accordance with the mitzvah, the kiddushin takes effect definitely because it is not as severe [as violating a negative commandment -Ed.] [and see Or Samei'ach there who brings a strong proof to Rambam's opinion], and this is the Halacha as codified by Shulchan Aruch (EH 116, and see Biur HaGra there), since a non-realized positive mitzvah. So our case, since most poskim allowed him to marry into the kahal, there is no doubt of kiddushei taos.
This does not appear to contradict the ruling of Chasam Sofer that if a merchant did not inform the buyer of the possible defect it may be mekach taos - we cannot compare merchandise to marriage. For the sale of a defective - non-kosher - animal is a mekach taos (see Bechoros 37), and even selling something prohibited Rabbinically is a mekach taos, as Rambam and Shulchan Aruch (C"M 234) rule and a marriage in violation of a lav according to Rav Huna is not mekach taos, and even to Rav Yehuda, a positive mitzvah that was overlooked for a marriage is definitely a marriage, it is only a mekach taos for merchandise because you do not care for that exact object or piece, but you will be satisfied with a different object, and if one has a defect you would prefer a different one without the defect. But for shidduchim, "which are difficult as splitting the Red Sea" when the parties consent to the marriage it is a very happy time, and they would not consent to marry just anyone, only someone who finds favor in their eyes, this would not be considered a blemish to nullify the marriage unless it was a complete defect that, had they known, they never would have agreed to the match.
Regarding the second question, if he is required to disclose his medical situation as to not violate onaah, Shulchan Aruch (C"M 228:6) says it is prohibited to trick people whisle buying and selling, or to mislead them (lignov daatam) for example, if the item has a defect he must disclose ite, even a defect that would not nullify the sale, one still violates "gneivas daas" (see Sma there), if so, in this case he needs to disclose his condition. [This would prevent him from getting married because early in the process every small matter can ruin the match].
However, there seems to be a strong proof he does need to disclose it from Yevamos 45 that we hold a non-Jewish man or slave and a Jewish woman's child is kosher (not a mamzer) but people would not marry such a person. Even Rav Yehuda paskened this person was allowed to marry into the kahal, but he said 'zil itmar' - Rashi explains go to a place where they don't know you and marry a bas yisrael, because if they know you they wouldn't let you marry [a bas yisrael].. Rav said go to a different place or marry someone like yourself (from a union of a non-Jewish man and a Jewish woman) because if not he will not find a wife; even if he was a scholar like Yehoshua bin Nun they would not marry him. Still, in a different place he could marry a bas Yisrael without him telling them (disclosing) his status, for if he would disclose it they would not accept him as a husband, so we see it is permitted to not disclose his defect since he is permitted midioraissa.
And the reason this is not considered misleading (gneivas daas) is like we said above; for merchandise even for an insignificant defect had the merchant refunded his money he would accept it [in exchange for a non-defective item], but for marriage, after the marriage already took place (bediavad) even if both sides would consent to divorce, there is an umdena they do not want that, after they already emotionally bonded, and it is difficult to divorce, and who knows what the future will hold [to find a new spouse] so in any case like this where they will overlook the defect after the fact is not considered gneivas daas even though he did not disclose all defects.
It is also possible that gneivas daas [not an active misleading, but by not disclosing limitations] is only a rabbinic law [not Biblical]. Sefer Chareidim counts it as Rabbinic Mitzvah in number 84 from Negative Rabbinic Mitzvos (midivrei kabbalah). When there is a worry that they will not procreate and other stumbling blocks, the Rabbis did not decree to avoid gneivas daas. Or for some other reason. We see from Yevamos 45 that one does not have to disclose the defect as long as the defect does not cause a violation of Biblical [negative] law.
That which you responded that perhaps only in cases like Yevamos 45 where there was a question of lineage, which was common to onvestigate, if he went to a new place and they did not ask him about his lineage we see they are not so concerned about it and leading themselves into doubtful situations. But in the case of a possible ptzua dakah which is not something people are concerned about (because of its rarity) when they don't ask we cannot assume that they are not concerned about it. This line of reasoning is found in Tosfos (Chullun 94b s.v. inhu), but it is not universally accepted. Maggid Mishna (Mechira ch. 3) brings an opinion if the purchaser would be able to immediately find out [for example, a barrel of wine that he could have tasted] and he did not, and the merchant sold it to him without any warning or disclosure, the sale is final. Mishna Lamelech says Rif and Rambam argue on that opinion. To Rif, in the case of Yevamos where he went to a different place and married there and they did not ask him about his lineage, it does not tell us that those people are not concerned about marrying the child of a Jewish woman and non-Jewish man. [And his actions are not considered misleading since according the the law he is allowed to marry a Jewish woman.] The opinions who hold that when the matter could have been clarified but the purchaser declines to find out it is not a deceptive sale, do not hold that those people were okay with that matter because they didn't ask about it, because really they are concerned, but they did not think they had to worry that this person's father was not Jewish. Because this form of gneivas daas is prohibited only Rabbinically, in an extreme case like this we can rely on Rif and Rambam, as seen inYevamos 45, that he does not have to disclose [the medical issue of the removed testicle]. It also is not evident that not asking a question about lineage shows acceptance of that fact.
That which you mentioned that maybe he is allowed to marry because of the sfeik sfeika, but maybe in reality he is sterile, and sterility is a major defect which would nullify the marriage, since we rely on the Torah principle of Sfeik sfeika that he is not a ptzua dakah, and even Rabbeinu Tam admits we commonly see people like this having children (see Ramban Yevamos 75 and other Rishonim there) and in our times the doctors agree he will be able to father children, if the woman would have known his condition she would have accepted him and believe he would be able to father children, this is not a mekach taus for her.
[This chapter was written as a discussion, without proper investigation (of the Responsa) and I do not say this as a psak (Halachik decision), and those who study this should keep that in mind. Later I saw Shut Chavos Yair 221 about a eunoch marrying, but if you read it, it has no connection to our case.]
One young man had one testicle removed surgically due to illness. The Achronim consider on in this situation "mutar lavo bekahal" (a krus shafcha and petzua dakah - eunochs and similar - may not marry into the khal. They can only marry people also forbidden to marry into the khal, like mamzeirim, and they are also allowed to marry geirim.) based on the opinion of Rabbeinu Tam and Sefer haTrumah that if a man has one testicle he is mutar lavo bekahal, combined with Rambam's opinion that when one loses [a testicle] from illness, that is considered an act of G-d, and not a man-made act, see Shulchan Aruch (E"H 5, Pischei Teshuva 7 the responsa of Rav Chaim of Volozhin). However, this decision is not accepted by all opinions, but in a pressing case, like this situation, the poskim are lenient, and he received a psak that he may marry into the khal.
He asked if he must disclose this fact to the matchmakers. This question has two parts: 1) if he does not disclose it, it may be a faulty kiddushin, and 2) even if it is not a faulty kiddushin, it may be onaah, and misleading others who would think he has no defect in that realm.
Regarding the first question, Pischei Teshuva (YD 31:2) brings the Chasam Sofer's opinion that when an animal has a blemish which we would permit only in a case of a great monetary loss had we been strict about that blemish, that heter only applies to the owner of the animal. But he may not sell it... Chasam Sofer says he is close to certain that the owner must disclose the defect to a prospective buyer, and if he did not, the sale is invalid. Similarly in our case, the defect must be disclosed.
However, we can explain that our case will not be a mekach taos because Rav Huna holds (Kesuvos 101b) if the woman was prohibited to the man only on the level of a regular prohibition (not kareis or misas beis din) she receives her kesubah. From his ruling Rav Huna held the marriage certainly took effect. For it is only effective because of doubt, she would not receive her kesubah (see Kesuvos 73b). Even according to the Halacha that accepts Rav Yehuda's opinion that if he was not aware of the lav, she does not receive her basic kesubah, Noda Biyehuda (Tinyana 162) concludes (in the hashmatos) that the kiddushin takes place completely, and this is also the conclusion of Achiezer (E"H 10) that even where the marriage was a violation of chayavei lavin, it is not kiddushei taos. Therefore, our case which is only a doubtful concern of violating a lav - even to the Tiferes Tzvi and Bris Yakov that Achiezer brings who hold if they were married with a lav that they had not realized, their marriage only took effect midirabanan (meaning midioraissa the marriage was not effected and a divorce is required Rabbinically - Ed.), and I also found this is the opinion of Chazon Ish (79:17) that a get is only required in a case of marriage violating a lav that was not realized is only a get midirabanan or misafeik, since she does not have a kesubah as the Gemara (Kesuvos, perek Hamadir) compares get to kesubah (where there is kesubah, a get is required, and vice versa). All of that is if there was a violation of a negative commandment (lav). But violating a positive commandment is explained by Rambam (Ishus 24:4) the woman does receive her kesubah even though they did not realize they were not acting in accordance with the mitzvah, the kiddushin takes effect definitely because it is not as severe [as violating a negative commandment -Ed.] [and see Or Samei'ach there who brings a strong proof to Rambam's opinion], and this is the Halacha as codified by Shulchan Aruch (EH 116, and see Biur HaGra there), since a non-realized positive mitzvah. So our case, since most poskim allowed him to marry into the kahal, there is no doubt of kiddushei taos.
This does not appear to contradict the ruling of Chasam Sofer that if a merchant did not inform the buyer of the possible defect it may be mekach taos - we cannot compare merchandise to marriage. For the sale of a defective - non-kosher - animal is a mekach taos (see Bechoros 37), and even selling something prohibited Rabbinically is a mekach taos, as Rambam and Shulchan Aruch (C"M 234) rule and a marriage in violation of a lav according to Rav Huna is not mekach taos, and even to Rav Yehuda, a positive mitzvah that was overlooked for a marriage is definitely a marriage, it is only a mekach taos for merchandise because you do not care for that exact object or piece, but you will be satisfied with a different object, and if one has a defect you would prefer a different one without the defect. But for shidduchim, "which are difficult as splitting the Red Sea" when the parties consent to the marriage it is a very happy time, and they would not consent to marry just anyone, only someone who finds favor in their eyes, this would not be considered a blemish to nullify the marriage unless it was a complete defect that, had they known, they never would have agreed to the match.
Regarding the second question, if he is required to disclose his medical situation as to not violate onaah, Shulchan Aruch (C"M 228:6) says it is prohibited to trick people whisle buying and selling, or to mislead them (lignov daatam) for example, if the item has a defect he must disclose ite, even a defect that would not nullify the sale, one still violates "gneivas daas" (see Sma there), if so, in this case he needs to disclose his condition. [This would prevent him from getting married because early in the process every small matter can ruin the match].
However, there seems to be a strong proof he does need to disclose it from Yevamos 45 that we hold a non-Jewish man or slave and a Jewish woman's child is kosher (not a mamzer) but people would not marry such a person. Even Rav Yehuda paskened this person was allowed to marry into the kahal, but he said 'zil itmar' - Rashi explains go to a place where they don't know you and marry a bas yisrael, because if they know you they wouldn't let you marry [a bas yisrael].. Rav said go to a different place or marry someone like yourself (from a union of a non-Jewish man and a Jewish woman) because if not he will not find a wife; even if he was a scholar like Yehoshua bin Nun they would not marry him. Still, in a different place he could marry a bas Yisrael without him telling them (disclosing) his status, for if he would disclose it they would not accept him as a husband, so we see it is permitted to not disclose his defect since he is permitted midioraissa.
And the reason this is not considered misleading (gneivas daas) is like we said above; for merchandise even for an insignificant defect had the merchant refunded his money he would accept it [in exchange for a non-defective item], but for marriage, after the marriage already took place (bediavad) even if both sides would consent to divorce, there is an umdena they do not want that, after they already emotionally bonded, and it is difficult to divorce, and who knows what the future will hold [to find a new spouse] so in any case like this where they will overlook the defect after the fact is not considered gneivas daas even though he did not disclose all defects.
It is also possible that gneivas daas [not an active misleading, but by not disclosing limitations] is only a rabbinic law [not Biblical]. Sefer Chareidim counts it as Rabbinic Mitzvah in number 84 from Negative Rabbinic Mitzvos (midivrei kabbalah). When there is a worry that they will not procreate and other stumbling blocks, the Rabbis did not decree to avoid gneivas daas. Or for some other reason. We see from Yevamos 45 that one does not have to disclose the defect as long as the defect does not cause a violation of Biblical [negative] law.
That which you responded that perhaps only in cases like Yevamos 45 where there was a question of lineage, which was common to onvestigate, if he went to a new place and they did not ask him about his lineage we see they are not so concerned about it and leading themselves into doubtful situations. But in the case of a possible ptzua dakah which is not something people are concerned about (because of its rarity) when they don't ask we cannot assume that they are not concerned about it. This line of reasoning is found in Tosfos (Chullun 94b s.v. inhu), but it is not universally accepted. Maggid Mishna (Mechira ch. 3) brings an opinion if the purchaser would be able to immediately find out [for example, a barrel of wine that he could have tasted] and he did not, and the merchant sold it to him without any warning or disclosure, the sale is final. Mishna Lamelech says Rif and Rambam argue on that opinion. To Rif, in the case of Yevamos where he went to a different place and married there and they did not ask him about his lineage, it does not tell us that those people are not concerned about marrying the child of a Jewish woman and non-Jewish man. [And his actions are not considered misleading since according the the law he is allowed to marry a Jewish woman.] The opinions who hold that when the matter could have been clarified but the purchaser declines to find out it is not a deceptive sale, do not hold that those people were okay with that matter because they didn't ask about it, because really they are concerned, but they did not think they had to worry that this person's father was not Jewish. Because this form of gneivas daas is prohibited only Rabbinically, in an extreme case like this we can rely on Rif and Rambam, as seen inYevamos 45, that he does not have to disclose [the medical issue of the removed testicle]. It also is not evident that not asking a question about lineage shows acceptance of that fact.
That which you mentioned that maybe he is allowed to marry because of the sfeik sfeika, but maybe in reality he is sterile, and sterility is a major defect which would nullify the marriage, since we rely on the Torah principle of Sfeik sfeika that he is not a ptzua dakah, and even Rabbeinu Tam admits we commonly see people like this having children (see Ramban Yevamos 75 and other Rishonim there) and in our times the doctors agree he will be able to father children, if the woman would have known his condition she would have accepted him and believe he would be able to father children, this is not a mekach taus for her.
[This chapter was written as a discussion, without proper investigation (of the Responsa) and I do not say this as a psak (Halachik decision), and those who study this should keep that in mind. Later I saw Shut Chavos Yair 221 about a eunoch marrying, but if you read it, it has no connection to our case.]
Friday, July 27, 2012
Withholding Information in Shidduchim, Part 1
The Gemara (Yevamos 45) discusses whether the child of a non-Jewish man and a Jewish woman is a mamzer or is not a mamzer. Rav Yehuda said he is not a mamzer, but he advised such a person to go to a different place where he was not known to marry a bas Yisrael. The implication is that people would not want their daughter to marry him, even if he is not a mamzer.
This Gemara serves as a springboard, in recent Achronim, to a discussion of disclosing information for shidduchim, where people would not want to marry a person due to a defect - in yichus or medical - even if there is not a hlachik problem in marrying that person.
Shearim Hametzuyanim B'Halacha, Yevamos 45a s.v. A"L zil itmar...
Rashi explains 'go to a place where they don't know you and marry a bas yisrael, because if they know you they wouldn't let you marry [a bas yisrael].' In Shearim Hametzuyanim B'Halacha, Hilchos Onaah 62:1 we discussed if one is selling [food] that is not kosher according to all opinions, there is a dispute if one may sell since the merchant follows the opinion of those who permit this food, or because a buyer is strict, if the merchant must inform him of the status of this food. Even if the food is permitted in a case of great loss according to all authorities, if the merchant must inform him because in this case it is not a great loss for the prospective buyer [and hence he is strict and cannot use this food], and we discussed that in great detail.
We brought the opinion of Chasam Sofer (Responsa, O"C 65) that the merchant must inform the customer, and if he did not it may be a "mekach ta'us" (faulty sale). Pri Megadim (O"C 467:25) says if there is a strict opinion but the halacha does not rule according to that opinion, the buyer cannot complain that his practice is personally strict, and the merchant is not required to refund the money. Shach (YD 119:20) brings from Teshuvas Maharalbach where one person is a guest in another's home, and the guest acts strictly in certain matters, when the host must inform the guest of the lenient issues, and when he does not. And see what we wrote on Sukkah 10b s.v. agninhu.
From our Gemara, we can point out that Rashi (Shabbos 49b s.v. lemitzvah) explains that if someone buys something for a mitzvah, because he wants to do the mitzvah in the best possible manner. Therefore, in shidduchim, no one would want to marry someone who has any question about their lineage (yuchsin). If so, how could Rav Yehuda advise the man to go to a place where he [and his defect] were unknown to marry a woman from that place? I saw Kunteros Kehillas Yaakov (38) asks from this Gemara.
Another issue requires clarification, for in Bava Metzia (68b) Rava says: Rav Ilish is a great man, and he would not have allowed others to partaken in forbidden items [in that case, benefitting from interest/usury]. Why does the fact that Rav Ilish was a great man shows it could not have been done, for every man is prohibited from presenting a stumbling block to another person (lifnei iver)? Rashba (Responsa, 938) explains that this was not actually forbidden, but it was a matter about shich some people are strict. Therefore the reason that "Rav Ilish was a great man" tells us he was strict not to give these types of things to others, [lest they treat it strictly]. [Shasdaf's note: it's not clear if another person would be allowed to give this type of merchandise without informing of the possibility that some are strict about it, or that one may if they infrom, but Rav Ilish was so strict he wouldn't even sell it or give it with a disclaimer.]
We can say that since for shidduchim both sides investigate about the prospective bride and groom, it is upon them to check and ask according to their custom. And see Radvaz (Responsa, V:1587 leshonos HaRambam) who proves from our Gemara that only for Biblical prohibitions are we forbidden to place a stumbling block before another person, but for Rabbinic prohibitions we are not forbidden to place a stumbling block. Only Rav Ilish who was a great man, was careful not to place a stumbling block even for a Rabbinic matter. This opinion is questionable, because Tosfos (Avodah Zarah 22a s.v. Tepok) explicitly writes that the prohibition of lifnei iver applies to Rabbinic prohibitions. However, Tosfos (Chagiga 18a s.v. cholo) implies to the contrary. Then I saw Minchas Chinuch (232) has a long discussion about this.
Tuesday, July 10, 2012
Holocaust Symposium in Skokie
I attended the morning session for Educators of the Holocaust symposium at the Illinois Holocaust Museum under the aegis of the ATT. I was disappointed because until the Panel discussion, the speakers failed to address their topics - how to teach the Holocaust.
(After I wrote this post, the ATT announced that the audio would be available here, but it's not up yet.)
Summary
Rabbi Mordechai Neugroschel: "How do we answer the hard questions regarding emunah and bitachon as we teach the Holocaust?"
I heard Rabbi Neugroschel speak in Israel 3 summers ago (in Hebrew). He appeared businesslike and spoke to the point; he is clean shaven and looked like a businessman with a black yarmulke. He is a first-rate speaker and I would absolutely hear him again. Even in English, clearly not his native tongue, he is an impressive speaker. He seemed much more emotional and gesturing rather than the stoic and businesslike posture I previously saw. Unfortunately, he mostly told inspiring stories. He did cite a fascinating Zohar and made some really thought-provoking he'aros about Rabi Akiva saying Shma while dying al kiddush Hashem, and about Elisha Ben Avuyah's going off the derech. Unfortunately what I took away from his talk were some really inspiring stories but not an answer of "how to answer the hard questions regarding emunah and bitachon as we teach the Holocaust?" See more below, under "panel".
Rabbi Nosson Scherman: "What do we emphasize as we teach the Holocaust to our children?"
After the crescendo of Rabbi Neugroschel's closing stories, it would be difficult for anyone to talk about anything. Rabbi Sherman did a fine job transitioning beginning with some nice stories about loving Hashem. He mentioned this cartoon . Then he transitioned into his scheduled topic, basically saying we must know where we came from; our history, the history of anti-semitism and how the US with the first amendment is much freer to Holocaust denial than Eurpoean countries where it is a crime, though becoming not so serious a crime anymore, and finally that Jews don't give up. He referenced Raul Hilberg. He also referenced other popular (or not-so-popular) culture. In other words, he came across very knowledgeable of the world, not at all the vision one would have of the creator, master and curator of ArtScroll. So he did address his topic; unfortunately, I don't think people will remember his points about it, but it was not his fault.
Panel
*Book to use. Rabbi Nosson Sherman recommended several books about the Holocaust: for the history, The War Against the Jews (interesting because earlier he praised Hilberg, but according to Wikipedia, Hilberg was highly critical of this book; About American apathy, While Six Million Died; and The Abandonment of the Jews; for Emunah issues, a soon-to-be-published ArtScroll book Tragedy and Rebirth. He also said it must be taught with emotion, not like other history. Not sure I agree with that.
Rabbi Reuven Brand mentioned several: The Jew in the Modern World for its primary sources; Eim Habanim Semeicha, The Holy Fire; Shu"t Mimaakim. I'm surprised he didn't focus more on the last source, as we can see from the questions the issues and worries that the Kedoshim were concerned about. I have seen an English translation which I think is only a selection of teshuvos and is not a translation of the entire sefer.
*How to teach it. R' Neugroschel spoke about through unconditional love. Dr. Jerry Lob pointed out that a parent might be able to do that but a teacher likely won't be able.
*What to do after learning about the Holocaust - This was a good question and while Rabbi Scherman addressed it, I have no substantila content I can report. He did say that we have to be concerned about everyone, not just Jews, though we must take care of other Jews first, before worrying about Darfur. Great story how Chafetz Chayim asked Ponovizher Rav after the latter returned form South Africa if it is true that the Blacks are very badly treated. Ponovizher Rav asked why is it important? Chafetz Chayim said if there is a famine in India or earthquake in Japan or Blacks suffering in South Africa, it is a message to us, the chosen nation, to improve our behavior. Interestingly, from something Dr. Lob said before, there could be this project: visit a children's hospital. He said this regarding a question how to tell children about so many children being killed in the Holocaust he mentioned this as an example of children suffering in our own time.
(Rabbi Scherman is to be commended for speaking about the concern Jews must have for non-Jews. Unfortunately there are many instances of what appear to be racism, especially among certain Chareidi groups. But Rabbi Scherman's stories from the Chafetz Chayim show that racism does not have a place in Judaism.)
Rabbi Neugroschel had another unbelievable story about a grandson of a survivor he heard speak named Nitai - turns out after Nitai Ha'Arbeli in Pirkei Avos. Tremendous story behind that.
Unfortunately, the following (notable) points were omitted in the program.
* General Studies teachers can teach the history, and let limudei kodesh faculty - or better yet, designated experts (since our education system fails miserably at teaching emunah issues) - teach emunah issues.
* related - most schools don't teach the ani maamins stam, neutrally, so why for one of the most difficult to comprehend issue are they now interested?
*Limudei Kodesh faculty never teach any Jewish history anyway, so why should they think they could teach the Holocaust?
*The need to know the context of WWI and the Treaty of Versailles leading to German problems, leading to Hitler's ascent, then active measures against Jews, and how the methods of murder were adapted to become more efficient; and the actual fighting of WWII on the European continent.
* Sometimes we're looking at the forest of the 6,000,000 and we're missing the trees - not each individual, but different communities - Germany vs Lithuania vs Poland vs remnants of Austian-Hungarian empire, etc. Each has a different story regarding their suffering. In other words, one story - or even one survivor's story - is important, but we can focus on these stories and not see the entire picture of what the Nazis did, and when they did it, and how things changed and evolved during the war.
* What other Jewish calamities do these schools teach? Churban bayis Sheni and Bar Kochba revolts led to hundreds of thousands of Jews killed. The Crusades. Expulsions from European lands. Chelminitzky's pogroms in 1649 (Tach v'Tat) wiped out a third or half of European Jewry. Why aren't we teaching the history of those events either?
* Another item omitted was any mention of Yom Hashoah.
The capture and trial of Eichmann was a national springboard to discussion of the Holocaust. This was not mentioned. Hausner's Justice in Jerusalem and Ben Hecht's Perfidy (why is it so expensive? Must be small supply and larger demand) are the first two books that come to mind about that. Chareidi schools will have the added bonus of Hecht's harsh criticism of the Zionist leadership during WWII (and beyond), not wanting to upset the British.
Personal note: I am very excited for the upcoming publication of The Chain of Miracles by Rabbi Meyer Juzint. Disclaimer: I ran this project - getting the manuscript translated to English, editing, layout and publishing.
(After I wrote this post, the ATT announced that the audio would be available here, but it's not up yet.)
Summary
Rabbi Mordechai Neugroschel: "How do we answer the hard questions regarding emunah and bitachon as we teach the Holocaust?"
I heard Rabbi Neugroschel speak in Israel 3 summers ago (in Hebrew). He appeared businesslike and spoke to the point; he is clean shaven and looked like a businessman with a black yarmulke. He is a first-rate speaker and I would absolutely hear him again. Even in English, clearly not his native tongue, he is an impressive speaker. He seemed much more emotional and gesturing rather than the stoic and businesslike posture I previously saw. Unfortunately, he mostly told inspiring stories. He did cite a fascinating Zohar and made some really thought-provoking he'aros about Rabi Akiva saying Shma while dying al kiddush Hashem, and about Elisha Ben Avuyah's going off the derech. Unfortunately what I took away from his talk were some really inspiring stories but not an answer of "how to answer the hard questions regarding emunah and bitachon as we teach the Holocaust?" See more below, under "panel".
Rabbi Nosson Scherman: "What do we emphasize as we teach the Holocaust to our children?"
After the crescendo of Rabbi Neugroschel's closing stories, it would be difficult for anyone to talk about anything. Rabbi Sherman did a fine job transitioning beginning with some nice stories about loving Hashem. He mentioned this cartoon . Then he transitioned into his scheduled topic, basically saying we must know where we came from; our history, the history of anti-semitism and how the US with the first amendment is much freer to Holocaust denial than Eurpoean countries where it is a crime, though becoming not so serious a crime anymore, and finally that Jews don't give up. He referenced Raul Hilberg. He also referenced other popular (or not-so-popular) culture. In other words, he came across very knowledgeable of the world, not at all the vision one would have of the creator, master and curator of ArtScroll. So he did address his topic; unfortunately, I don't think people will remember his points about it, but it was not his fault.
Panel
*Book to use. Rabbi Nosson Sherman recommended several books about the Holocaust: for the history, The War Against the Jews (interesting because earlier he praised Hilberg, but according to Wikipedia, Hilberg was highly critical of this book; About American apathy, While Six Million Died; and The Abandonment of the Jews; for Emunah issues, a soon-to-be-published ArtScroll book Tragedy and Rebirth. He also said it must be taught with emotion, not like other history. Not sure I agree with that.
Rabbi Reuven Brand mentioned several: The Jew in the Modern World for its primary sources; Eim Habanim Semeicha, The Holy Fire; Shu"t Mimaakim. I'm surprised he didn't focus more on the last source, as we can see from the questions the issues and worries that the Kedoshim were concerned about. I have seen an English translation which I think is only a selection of teshuvos and is not a translation of the entire sefer.
*How to teach it. R' Neugroschel spoke about through unconditional love. Dr. Jerry Lob pointed out that a parent might be able to do that but a teacher likely won't be able.
*What to do after learning about the Holocaust - This was a good question and while Rabbi Scherman addressed it, I have no substantila content I can report. He did say that we have to be concerned about everyone, not just Jews, though we must take care of other Jews first, before worrying about Darfur. Great story how Chafetz Chayim asked Ponovizher Rav after the latter returned form South Africa if it is true that the Blacks are very badly treated. Ponovizher Rav asked why is it important? Chafetz Chayim said if there is a famine in India or earthquake in Japan or Blacks suffering in South Africa, it is a message to us, the chosen nation, to improve our behavior. Interestingly, from something Dr. Lob said before, there could be this project: visit a children's hospital. He said this regarding a question how to tell children about so many children being killed in the Holocaust he mentioned this as an example of children suffering in our own time.
(Rabbi Scherman is to be commended for speaking about the concern Jews must have for non-Jews. Unfortunately there are many instances of what appear to be racism, especially among certain Chareidi groups. But Rabbi Scherman's stories from the Chafetz Chayim show that racism does not have a place in Judaism.)
Rabbi Neugroschel had another unbelievable story about a grandson of a survivor he heard speak named Nitai - turns out after Nitai Ha'Arbeli in Pirkei Avos. Tremendous story behind that.
Unfortunately, the following (notable) points were omitted in the program.
* General Studies teachers can teach the history, and let limudei kodesh faculty - or better yet, designated experts (since our education system fails miserably at teaching emunah issues) - teach emunah issues.
* related - most schools don't teach the ani maamins stam, neutrally, so why for one of the most difficult to comprehend issue are they now interested?
*Limudei Kodesh faculty never teach any Jewish history anyway, so why should they think they could teach the Holocaust?
*The need to know the context of WWI and the Treaty of Versailles leading to German problems, leading to Hitler's ascent, then active measures against Jews, and how the methods of murder were adapted to become more efficient; and the actual fighting of WWII on the European continent.
* Sometimes we're looking at the forest of the 6,000,000 and we're missing the trees - not each individual, but different communities - Germany vs Lithuania vs Poland vs remnants of Austian-Hungarian empire, etc. Each has a different story regarding their suffering. In other words, one story - or even one survivor's story - is important, but we can focus on these stories and not see the entire picture of what the Nazis did, and when they did it, and how things changed and evolved during the war.
* What other Jewish calamities do these schools teach? Churban bayis Sheni and Bar Kochba revolts led to hundreds of thousands of Jews killed. The Crusades. Expulsions from European lands. Chelminitzky's pogroms in 1649 (Tach v'Tat) wiped out a third or half of European Jewry. Why aren't we teaching the history of those events either?
* Another item omitted was any mention of Yom Hashoah.
The capture and trial of Eichmann was a national springboard to discussion of the Holocaust. This was not mentioned. Hausner's Justice in Jerusalem and Ben Hecht's Perfidy (why is it so expensive? Must be small supply and larger demand) are the first two books that come to mind about that. Chareidi schools will have the added bonus of Hecht's harsh criticism of the Zionist leadership during WWII (and beyond), not wanting to upset the British.
Personal note: I am very excited for the upcoming publication of The Chain of Miracles by Rabbi Meyer Juzint. Disclaimer: I ran this project - getting the manuscript translated to English, editing, layout and publishing.
Monday, July 9, 2012
Jewish Genetic Disorders in the News
In Today's Wall Street Journal
A Community's Twist on Genetic Tests
Orthodox Jews Screen for Recessive Diseases Before Marrying, but Are Only Told So Much
By AMY DOCKSER MARCUS
NEW YORK—In Williamsburg, a bustling Brooklyn enclave across the East River from Manhattan, a sect of ultra-Orthodox Jews dresses in garb common to 18th- and 19th-century Europe and adheres to even more-ancient religious traditions. Yet they are wrestling with the most modern of questions: When it comes to genetic testing, how much does a person need to know?
The community has deployed a unique screening program that addresses a genetic issue arising from the fact that Jews in Central and Eastern Europe once lived and married within small, tightly bound communities. As a result, Jews who trace ancestry to this region have a higher risk of carrying gene mutations that could lead to bearing children with a number of devastating hereditary genetic conditions.
Many Jews who know their ancestry now get tested to see if they carry such mutations. But in many Orthodox communities, the kind of genetic screening typically used in the wider world is complicated by privacy needs, religious prohibitions, and clashes with some of their communal values.
So community members devised an approach to identify people carrying gene mutations for the same diseases who, if they were to marry one another, might bear children with lethal conditions (such offspring have a 1 in 4 chance of inheriting a so-called recessive condition.)
Rabbi Josef Ekstein, who had four children die of Tay-Sachs disease, a fatal neurodegenerative condition, founded a program called Dor Yeshorim to screen people and create a database with the test results while providing participants with anonymity. Young people—typically from age 17 to their early 20s—who get tested are assigned a personal identification number and birth date without the year. The program screens for nine conditions common among Ashkenazi Jews—those who can trace ancestry to Central and Eastern Europe—and the information is kept in a database by Dor Yeshorim, which means "upright generation" in Hebrew.
Before a couple is betrothed, or sometimes even meet, their families call Dor Yeshorim with the identification data and are told whether the prospective couple is "compatible" or—if both carry a gene mutation for the same disease—"not compatible." In the latter case, the relationship is typically abandoned.
The program is unusual not for what it tells people, but for what it doesn't.
Typically, a person who is sent for or requests genetic screening is told if he or she is a carrier for a wide variety of conditions.
Rabbi Ekstein, though, tells a recent visitor that he didn't envision Dor Yeshorim that way. "We are a prevention program," he says. The purpose isn't to expand an individual's personal medical knowledge, but to prevent the births of doomed children by alerting potential spouses to the risk.
How much to reveal to people remains a contentious issue in the gene-testing field. Some geneticists argue that scientists still have no grasp of most gene mutations' relevance, and that sharing information whose meaning is uncertain is potentially harmful. In some cases, people might endlessly worry or alter their lives because of a mutation for which there is no effective treatment or that turns out to be benign; others may ignore medical advice because genes show they aren't predisposed to a particular condition, even though screening can't rule out the possibility a disease will develop.
Many believe people have a right to know everything, and withholding any information amounts to a kind of genomic paternalism.
Rabbi Ekstein recognizes that, in some respects, withholding all information other than people's compatibility may seem old-fashioned in an age when technology can tell people about all kinds of genetic risks. He argues that too often, people don't consider the "negative part of knowing" one is at risk. Everyone talks about the right to know, the rabbi says, but there should be equal attention paid to "the right not to know."
Those who use Dor Yeshorim aren't told for which diseases they are carriers unless they insist. Among the concerns: If word were to get out in the tightknit Orthodox community, the stigma of carrying a faulty gene might make it hard to find a spouse not just for that person, but for his or her siblings as well. And screening is done only for recessive diseases, for which each parent must contribute a faulty gene in order for a child to be affected.
Yaniv Erlich, a geneticist at the Whitehead Institute in Cambridge, Mass., who works with Dor Yeshorim on research projects, says the group's decision to share only what it considers "actionable information" is a stance taken by many geneticists. What's unusual is that, in this case, "the marriage is the actionable information," he says.
Dor Yeshorim's story is really Rabbi Ekstein's story.
The rabbi's first child, a boy born in 1965, seemed to be developing normally. But at around 6 months old, he started losing muscle tone, had seizures and experienced trouble swallowing. Eventually, he went blind. The boy was diagnosed with Tay-Sachs at age 2, and died at age 4. Four more children were born; three also died of Tay-Sachs.
After burying his fourth child, Rabbi Ekstein says, "it came to my mind that maybe this has a purpose." Screening tests had been developed that could let people know if they were carriers of diseases and, while it was too late to help him and his wife—who have five healthy children—Rabbi Ekstein sought a way to help others in the community.
In Williamsburg, which boasts one of the largest populations of Satmar Hasidic Jews—a branch with roots in Hungary and Romania—couples tend to have many children, and find spouses who are usually chosen or approved by their families. In most cases, abortion is prohibited, sperm and egg donation isn't an option and in vitro fertilization is financially prohibitive. The only practical way to stop children from being born with these diseases is to prevent carriers from marrying.
Rabbis and other community leaders debated Dor Yeshorim's mission for some time before giving their approval. A paramount concern was the confidentiality aspect. There also was considerable debate about which diseases to test for: How severe does a disease have to be to justify providing information that could thwart marriage plans?
Today, the number of children born with Tay-Sachs in the Jewish community in the U.S. and Canada each year has dropped to between three and six from between 30 and 40. The Dor Yeshorim database now includes information from 330,000-340,000 people from Orthodox communities around the world. One in 100 prospective couples are found to be incompatible, the group estimates.
Still, researchers believe that while risk can be lowered, it can never be completely eliminated. In genetics and love, says Edwin Kolodny, professor emeritus in neurology at New York University Medical Center and chairman of Dor Yeshorim's medical advisory board, "Marriage in most situations remains a lottery where we just take our chances."
Write to Amy Dockser Marcus at amy.marcus@wsj.com
***
Within the past month, the same reporter reported how Irish may also be carriers of Tay-Sachs at an elevated rate.
A Community's Twist on Genetic Tests
Orthodox Jews Screen for Recessive Diseases Before Marrying, but Are Only Told So Much
By AMY DOCKSER MARCUS
NEW YORK—In Williamsburg, a bustling Brooklyn enclave across the East River from Manhattan, a sect of ultra-Orthodox Jews dresses in garb common to 18th- and 19th-century Europe and adheres to even more-ancient religious traditions. Yet they are wrestling with the most modern of questions: When it comes to genetic testing, how much does a person need to know?
The community has deployed a unique screening program that addresses a genetic issue arising from the fact that Jews in Central and Eastern Europe once lived and married within small, tightly bound communities. As a result, Jews who trace ancestry to this region have a higher risk of carrying gene mutations that could lead to bearing children with a number of devastating hereditary genetic conditions.
Many Jews who know their ancestry now get tested to see if they carry such mutations. But in many Orthodox communities, the kind of genetic screening typically used in the wider world is complicated by privacy needs, religious prohibitions, and clashes with some of their communal values.
So community members devised an approach to identify people carrying gene mutations for the same diseases who, if they were to marry one another, might bear children with lethal conditions (such offspring have a 1 in 4 chance of inheriting a so-called recessive condition.)
Rabbi Josef Ekstein, who had four children die of Tay-Sachs disease, a fatal neurodegenerative condition, founded a program called Dor Yeshorim to screen people and create a database with the test results while providing participants with anonymity. Young people—typically from age 17 to their early 20s—who get tested are assigned a personal identification number and birth date without the year. The program screens for nine conditions common among Ashkenazi Jews—those who can trace ancestry to Central and Eastern Europe—and the information is kept in a database by Dor Yeshorim, which means "upright generation" in Hebrew.
Before a couple is betrothed, or sometimes even meet, their families call Dor Yeshorim with the identification data and are told whether the prospective couple is "compatible" or—if both carry a gene mutation for the same disease—"not compatible." In the latter case, the relationship is typically abandoned.
The program is unusual not for what it tells people, but for what it doesn't.
Typically, a person who is sent for or requests genetic screening is told if he or she is a carrier for a wide variety of conditions.
Rabbi Ekstein, though, tells a recent visitor that he didn't envision Dor Yeshorim that way. "We are a prevention program," he says. The purpose isn't to expand an individual's personal medical knowledge, but to prevent the births of doomed children by alerting potential spouses to the risk.
How much to reveal to people remains a contentious issue in the gene-testing field. Some geneticists argue that scientists still have no grasp of most gene mutations' relevance, and that sharing information whose meaning is uncertain is potentially harmful. In some cases, people might endlessly worry or alter their lives because of a mutation for which there is no effective treatment or that turns out to be benign; others may ignore medical advice because genes show they aren't predisposed to a particular condition, even though screening can't rule out the possibility a disease will develop.
Many believe people have a right to know everything, and withholding any information amounts to a kind of genomic paternalism.
Rabbi Ekstein recognizes that, in some respects, withholding all information other than people's compatibility may seem old-fashioned in an age when technology can tell people about all kinds of genetic risks. He argues that too often, people don't consider the "negative part of knowing" one is at risk. Everyone talks about the right to know, the rabbi says, but there should be equal attention paid to "the right not to know."
Those who use Dor Yeshorim aren't told for which diseases they are carriers unless they insist. Among the concerns: If word were to get out in the tightknit Orthodox community, the stigma of carrying a faulty gene might make it hard to find a spouse not just for that person, but for his or her siblings as well. And screening is done only for recessive diseases, for which each parent must contribute a faulty gene in order for a child to be affected.
Yaniv Erlich, a geneticist at the Whitehead Institute in Cambridge, Mass., who works with Dor Yeshorim on research projects, says the group's decision to share only what it considers "actionable information" is a stance taken by many geneticists. What's unusual is that, in this case, "the marriage is the actionable information," he says.
Dor Yeshorim's story is really Rabbi Ekstein's story.
The rabbi's first child, a boy born in 1965, seemed to be developing normally. But at around 6 months old, he started losing muscle tone, had seizures and experienced trouble swallowing. Eventually, he went blind. The boy was diagnosed with Tay-Sachs at age 2, and died at age 4. Four more children were born; three also died of Tay-Sachs.
After burying his fourth child, Rabbi Ekstein says, "it came to my mind that maybe this has a purpose." Screening tests had been developed that could let people know if they were carriers of diseases and, while it was too late to help him and his wife—who have five healthy children—Rabbi Ekstein sought a way to help others in the community.
In Williamsburg, which boasts one of the largest populations of Satmar Hasidic Jews—a branch with roots in Hungary and Romania—couples tend to have many children, and find spouses who are usually chosen or approved by their families. In most cases, abortion is prohibited, sperm and egg donation isn't an option and in vitro fertilization is financially prohibitive. The only practical way to stop children from being born with these diseases is to prevent carriers from marrying.
Rabbis and other community leaders debated Dor Yeshorim's mission for some time before giving their approval. A paramount concern was the confidentiality aspect. There also was considerable debate about which diseases to test for: How severe does a disease have to be to justify providing information that could thwart marriage plans?
Today, the number of children born with Tay-Sachs in the Jewish community in the U.S. and Canada each year has dropped to between three and six from between 30 and 40. The Dor Yeshorim database now includes information from 330,000-340,000 people from Orthodox communities around the world. One in 100 prospective couples are found to be incompatible, the group estimates.
Still, researchers believe that while risk can be lowered, it can never be completely eliminated. In genetics and love, says Edwin Kolodny, professor emeritus in neurology at New York University Medical Center and chairman of Dor Yeshorim's medical advisory board, "Marriage in most situations remains a lottery where we just take our chances."
Write to Amy Dockser Marcus at amy.marcus@wsj.com
***
Within the past month, the same reporter reported how Irish may also be carriers of Tay-Sachs at an elevated rate.
Thursday, June 28, 2012
Free Jonathan Pollard
In the WSJ earlier this week, Martin Peretz wrote an op-ed about the clamor to release Jonathan Pollard. I was surprised by its tone. For the record, let me say:
Jonathan Pollard is not a tzaddik. He did commit a crime.
Jonathan Pollard has served more than enough time for his crimes and deserves to be released.
Maybe it has to do with the old saying that it's tougher to stand up to friends that to enemies that Pollard was treated so harshly.
Jonathan Pollard is not a tzaddik. He did commit a crime.
Jonathan Pollard has served more than enough time for his crimes and deserves to be released.
Maybe it has to do with the old saying that it's tougher to stand up to friends that to enemies that Pollard was treated so harshly.
Wednesday, May 30, 2012
Kol, Se'ar, Shok B'Isha Erva, Part 4
Here is what the Moreh Nevushim says regarding distancing ourselves from arayos. It is unsurprising for anyone who is familiar with Hilchos Isurei Biah.
וכבר ידעת שאסור לנו ליהנות בערוה על אי זה צד שיהיה ואפילו בראיית העין, והוא שיכוין ליהנות כמו שבארנו בהלכות איסורי ביאה, ושם ביארנו שאין מותר בתורתנו להרהר במשגל כלל, וגם לעורר הקושי כלל, ושהאדם כשיתקשה מבלתי כונה ראוי לו שישיב רעיוניו למחשבה אחרת, וישתכל בדבר אחר עד שיסור הקושי, אמרו החכמים ז"ל במוסריהם המשלימים החסרים, בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם ברזל הוא נמוח, ואם אבן הוא מתפוצץ, שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע, הוא אומר לבנו דרך מוסר כשתתקשה ותכאב, לך לבית המדרש ותקרא וחלוק ושאל וישאלוך יסור ממך הכאב ההוא בלי ספק, ותמה מאמרו מנוול, כי זה באמת נוול גדול הוא.
*
Seeing erva vs. hearing erva - we see from the following three pesukim that seeing would be asur, but it doesn't mention about hearing the [singing] voice of an erva.
Is only sight asur because of “Lo Sasuru”? במדבר פרשת שלח פרק טו
וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:
But Rashba Brachos (in MHK, near ff222) brings a different pasuk
דברים פרשת כי תצא פרק כג
וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר
and Rav Moshe Feinstein cites a third Pasuk בע"ז דף כ' מקרא דונשמרת שלא יסתכל באשה
The pasuk - venishmarta - can include everything we've been discussing, but the Gemara (Avodah Zara 20) learns from it not to look (see).
(How does this Gemara fit with Raavad that you need to see the woman before you marry her or bring with an am haaretz? It must not be applying to that case.)
To Smell an erva is asur.
Rambam Isurei Biah 22:2
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא
כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה.
הלכה ב
העושה דבר מחוקות אלו הרי הוא חשוד על העריות, ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור, ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות, והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות
שערה אסור
Does smell have substance that you can transgress issurim by smelling something? Yes. See Pesachim 25b about deriving benefit from issurei hanaah, reegarding smelling offerings to avodah zarah, and specifically this Ritva there:
חידושי הריטב"א מסכת פסחים דף כה עמוד ב
איתמר הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו כו'. כתב הרי"ט ז"ל דכל היכא דאמרינן בשמעתין אפשר ולא אפשר היינו אפשר בלא שום טורח או לא אפשר אלא בטורח, תדע דהא גורר אדם מטה וכסא אוקימנא בכלים גדולים (שבת כ"ט ב') ומשום הכי לא אפשר אלא בגרירה וההיא ודאי אפשר ע"י טורח, וכן פירש הרא"ה ז"ל. עוד כתב ז"ל בשם הרא"ה ז"ל שאמר בשם רבו ז"ל דמתכוין דאמרינן לענין הנאת ריח זה לאו דוקא מתכוין ממש להריח כי מה לו לעשות רשעות גדולה כזאת להתכוין ליהנות מריח איסור, ועוד דבהנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו אתמר והיינו שיש לו לאדם לעבור סמוך לע"ז בשעה שמקטירין הקטורת זכה ואם מתכוין להריח הרי אינו בעל כרחו, אלא מתכוין דאמרינן בהאי (נטילא) היינו שנהנה מאותו ריח כי יש הרבה מבני אדם שאין נהנין בדבר ואינו ערב להם וכל שנהנה מן הריח חשיב לן מתכוין.
Tosfos HaRashba in Pesachim there – for smell you can close your mouth and nose and not smell; for psik reisha, nobody allows it.
Maggid Mishna brings a possible source for the Rambam's din that you can't smell the perfume or fragrance of an erva is Shabbos 62:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף סב עמוד ב
דרש רבא בריה דרב עילאי: מאי דכתיב +ישעיהו ג+ ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון - שהיו מהלכות בקומה זקופה, ותלכנה נטויות גרון - שהיו מהלכות עקב בצד גודל, ומשקרות עינים - דהוה מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזן, הלוך וטפוף - שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה, +ישעיהו ג+ וברגליהן תעכסנה, אמר רב יצחק דבי רבי אמי: מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן, ומהלכות בשוקי ירושלים, וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל, בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס. מאי פורענותיהם? כדדריש רבה בר עולא: +ישעיהו ג+ והיה תחת בשם מק יהיה - מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים, +ישעיהו ג+ ותחת חגורה נקפה - מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים, +ישעיהו ג+ ותחת מעשה מקשה קרחה - מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים, +ישעיהו ג+ ותחת פתיגיל מחגרת שק - פתחים המביאין לידי גילה יהיו למחגרת שק, +ישעיהו ג+ כי תחת יפי, אמר רבא: היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כיבא. +ישעיהו ג+ (וספח) +מסורת הש"ס: ושפח+ ה' קדקד בנות ציון אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שפרחה בהן צרעת. כתיב הכא ושפח וכתיב התם: +ויקרא יד+ לשאת ולספחת. וה' פתהן יערה, רב ושמואל, חד אמר: שנשפכו כקיתון, וחד אמר: שנעשו פתחיהן כיער.
these women - among other improprieties - had fragrant myrrh and balsam in their shoes and when they would come close to Jewish lads they would kick (at the ground), to presumably crunch the myrrh and balsam chips so they would exude fragrance to entice the lads. From the fact that this was one of the enticements they used, presumably it shows that doing so is forbidden.
to be continued....
ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק מט
*
Seeing erva vs. hearing erva - we see from the following three pesukim that seeing would be asur, but it doesn't mention about hearing the [singing] voice of an erva.
Is only sight asur because of “Lo Sasuru”? במדבר פרשת שלח פרק טו
וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:
But Rashba Brachos (in MHK, near ff222) brings a different pasuk
דברים פרשת כי תצא פרק כג
וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר
and Rav Moshe Feinstein cites a third Pasuk בע"ז דף כ' מקרא דונשמרת שלא יסתכל באשה
The pasuk - venishmarta - can include everything we've been discussing, but the Gemara (Avodah Zara 20) learns from it not to look (see).
(How does this Gemara fit with Raavad that you need to see the woman before you marry her or bring with an am haaretz? It must not be applying to that case.)
To Smell an erva is asur.
Rambam Isurei Biah 22:2
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא
כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה.
הלכה ב
העושה דבר מחוקות אלו הרי הוא חשוד על העריות, ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור, ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות, והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות
שערה אסור
Does smell have substance that you can transgress issurim by smelling something? Yes. See Pesachim 25b about deriving benefit from issurei hanaah, reegarding smelling offerings to avodah zarah, and specifically this Ritva there:
חידושי הריטב"א מסכת פסחים דף כה עמוד ב
איתמר הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו כו'. כתב הרי"ט ז"ל דכל היכא דאמרינן בשמעתין אפשר ולא אפשר היינו אפשר בלא שום טורח או לא אפשר אלא בטורח, תדע דהא גורר אדם מטה וכסא אוקימנא בכלים גדולים (שבת כ"ט ב') ומשום הכי לא אפשר אלא בגרירה וההיא ודאי אפשר ע"י טורח, וכן פירש הרא"ה ז"ל. עוד כתב ז"ל בשם הרא"ה ז"ל שאמר בשם רבו ז"ל דמתכוין דאמרינן לענין הנאת ריח זה לאו דוקא מתכוין ממש להריח כי מה לו לעשות רשעות גדולה כזאת להתכוין ליהנות מריח איסור, ועוד דבהנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו אתמר והיינו שיש לו לאדם לעבור סמוך לע"ז בשעה שמקטירין הקטורת זכה ואם מתכוין להריח הרי אינו בעל כרחו, אלא מתכוין דאמרינן בהאי (נטילא) היינו שנהנה מאותו ריח כי יש הרבה מבני אדם שאין נהנין בדבר ואינו ערב להם וכל שנהנה מן הריח חשיב לן מתכוין.
Tosfos HaRashba in Pesachim there – for smell you can close your mouth and nose and not smell; for psik reisha, nobody allows it.
Maggid Mishna brings a possible source for the Rambam's din that you can't smell the perfume or fragrance of an erva is Shabbos 62:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף סב עמוד ב
דרש רבא בריה דרב עילאי: מאי דכתיב +ישעיהו ג+ ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון - שהיו מהלכות בקומה זקופה, ותלכנה נטויות גרון - שהיו מהלכות עקב בצד גודל, ומשקרות עינים - דהוה מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזן, הלוך וטפוף - שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה, +ישעיהו ג+ וברגליהן תעכסנה, אמר רב יצחק דבי רבי אמי: מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן, ומהלכות בשוקי ירושלים, וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל, בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס. מאי פורענותיהם? כדדריש רבה בר עולא: +ישעיהו ג+ והיה תחת בשם מק יהיה - מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים, +ישעיהו ג+ ותחת חגורה נקפה - מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים, +ישעיהו ג+ ותחת מעשה מקשה קרחה - מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים, +ישעיהו ג+ ותחת פתיגיל מחגרת שק - פתחים המביאין לידי גילה יהיו למחגרת שק, +ישעיהו ג+ כי תחת יפי, אמר רבא: היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כיבא. +ישעיהו ג+ (וספח) +מסורת הש"ס: ושפח+ ה' קדקד בנות ציון אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שפרחה בהן צרעת. כתיב הכא ושפח וכתיב התם: +ויקרא יד+ לשאת ולספחת. וה' פתהן יערה, רב ושמואל, חד אמר: שנשפכו כקיתון, וחד אמר: שנעשו פתחיהן כיער.
these women - among other improprieties - had fragrant myrrh and balsam in their shoes and when they would come close to Jewish lads they would kick (at the ground), to presumably crunch the myrrh and balsam chips so they would exude fragrance to entice the lads. From the fact that this was one of the enticements they used, presumably it shows that doing so is forbidden.
to be continued....
Monday, April 30, 2012
Kol, Se'ar, Shok B'Isha Erva, Part 3
Continuation of Rishonim on the Brachos sugya:
Rashba
חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כד עמוד א
והא דאמר רב יצחק טפח באשה ערוה ואוקימנא באשתו ובק"ש פירש הראב"ד ז"ל דאפשר דוקא ממקום צנוע שבה ועלה קאתי ר"ח למימר דשוק באשה מקום צנוע וערוה הוא ואפילו לגבי בעלה אע"פ שאינו מקום צנוע באיש, אבל פניה ידיה ורגליה וקול דבורה שאינו זמר ושערה מחוץ לצמתה שאינו מתכסה אין חוששין להם מפני שהוא רגיל בהן ולא טריד, ובאשה אחרת אסור להסתכל בשום מקום ואפי' באצבע קטנה ובשערה ואסור לשמוע אפי' קול דבורה כדאמרינן בקדושין [ע' א'] לישדר מר שלמא לילתא אמר ליה הכי אמר שמואל קול באשה ערוה, ואלא מיהו נראה דדוקא קול של שאלת שלום או בהשבת שלום כי התם דאיכא קרוב הדעת, והרב אלפסי ז"ל שלא הזכיר מכל זה כלום כתב הראב"ד ז"ל דאפשר דמשום דאמרינן לעיל עגבות אין בהן משום ערוה סבור הרב ז"ל דכ"ש טפח ושוק ושערה וקול, וכתב הוא ז"ל דלא מן השם הוא זה אלא הכא משום דמטריד וברואה, ועגבות הא פרישנא דוקא דנפשיה ובאשתו בשאינו רואה ואע"פ שנוגע, דכל שאינו רואה משום נגיעה לבד לא מטריד הואיל וגס בה.
Highlight: This sugya is talking about reciting Kriyas Shma in front of his wife who has certain areas uncovered...Shok, even though it is not a private part of a man, for his wife it must be covered [for him to recite Shma], but her face, arms, legs, her speaking voice (as apposed to her singing voice), the hair outside her kerchief is of no concern (i.e., is not prohibited to say Kriyas Shma if they are uncovered) because these are usual....for another woman [i.e., not his wife] one may not look at any part, even her little finger...or her speaking voice, but it seems thatr only speaking voice when it is a discussion to her well-being because that involves kiruv hada'as.
רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף יז עמוד א
ערוה בעששית אסור לקרוא ק"ש כנגדה וכתב רבינו האי גאון ז"ל דהוא הדין לכל אשה שמגלה טפח במקום מכוסה שבה שאסור לקרוא כנגדה דטפח באשה ערוה וכן אין לו לקרות בשעה שמנגנת דקול באשה ערוה אבל כנגד פניה או כנגד מקום שאין דרך לכסות או בשעה שמדברת כדרכה מותר ואפי' בשעה שמנגנת אם הוא יכול לכוין בלבו לתפלתו בענין שאינו שומע אותה ואינו משים לבו אליה מותר ואין לו להפסיק קריאתו וכן כשמגולה טפח אינו אסור אלא כשמסתכל בה אבל בראייה בעלמא מותר:
Rabbeinu Yonah says one may not recite Shma in a place where a woman has a part that is usually covered uncovered, but her face or a regularly uncovered part of her body or her speaking voice, one may recite Shma...Even if she is singing, if he can concentrate so that he cannot hear her voice and does not pay attention to her, and he should not interrupt his Shma. If part of her body becomes revealed [during his recitation] it is only prohibited to look intently at that area, but his allowed to say shma if he sees a brief glimpse [of the uncovered area].
מרדכי מסכת ברכות פרק מי שמתו
והכא נמי אמרינן הכא בתלמודא טפח באשה ערוה אפילו באשתו פי' טפח שדרכה להתכסות וכן שוק* וקול באשה ערוה ופי' רב האי גאון דכל הני לענין ק"ש **וכתב הר"א ממיץ בס"י הלכך אסור לומר דבר שבקדושה בשמיעת קול שיר של אשה ובעונותינו בין העובדי ככובים אנו יושבים ועת לעשות לה' הפרו תורתך הלכך אין אנו נזהרין מללמוד בשמיעת קול שיר נשים ארמאות וכ"פ בה"ג וכ"פ ר"ח כדברי ר' (*יהודאי) [*האי] גאון וכתב ראבי"ה כל הדברים שהזכרנו למעלה לערוה דוקא בדבר שאין רגילות להגלות אבל בתולה הרגילה בגלוי שער לא חיישינן דליכא הרהור:
Mordechai: Tefach of a woman is prohibited [to see], even of his wife. Meaning, a tefach which is usually covered, and shok, and the voice of a woman is erva. Rav Hai Gaon explained these are prohibitedin regard to reciting Shma in their presence. Rav A. of Metz said it is prohibited to say a davar shebikdusha when you hear a woman singing. And in our sins that we live among non-Jews, and "Eis Laasos Lashem Hefeiru Torasecha" (a verse allowing us to take certain Halachik liberties to strengthen observance of Torah and Mitzvos - Ed.), we do not refrain fro mstudying Torah when we hear non-Jewish women singing.... And Ravyah wrties everything mentioned above regarding erva is when it usually covered, but for an unmarried woman who keeps her hair uncovered, there is no concern [to prohibit seeing her hair] because it does not cause improper thoughts.
* The Mordechai, Implies shok is not one of the places normally covered. If it was, he wouldn't need to list it separately. UNLESS he holds like the Raavad cited by Rashba above - since in men it does not need to be covered, we need it explicitly mentioned. Or, it may an area that is at the border of anatamy that must be covered and in reality is sometimes covered but sometimes is uncovered. (Note: I always understood that the forbidden places ended at a joint. Anywhere else, there was no clear boundary. But the knee and elbow are clear boundaries.)
** Not like Rosh, who says the Gemara prohibits these areas for everything, not just for Kriyas Shma.
Now that we have seen how Rishonim explain the sugyos, there is a very important comment by the author of the Haflaah, in the Hamakneh, Kiddushin 70a
המקנה מסכת קידושין דף ע עמוד א
בגמ' א"ל הכי אמר שמואל קול באשה ערוה. כתב הב"ש בסימן כ"א בשם הרשב"א אע"ג דקול דיבורה שרי מ"מ מה שהוא משיב על שאלת שלומה גרע טפי דאיכא קירוב דעת, ולפ"ז הא דאמר בברכות בס"פ מי שמתו דאמר שמואל קול באשה ערוה וכתבו הפוסקים דהיינו לענין ק"ש וקול זמר. ולכאורה צ"ל תרי מימרא דשמואל נינהו, אבל הרא"ש בברכות כתב שם דהא דאמר שמואל קול באשה ערוה היינו לשמוע ולא לענין ק"ש, ונראה העיקר כיון דיליף מקרא כי קולך ערב ומראיך נאוה והיינו דקמ"ל שמואל דקול הוי ערוה כמו מראה וכיון דמצינו במראה דבא"א אסור להסתכל אפילו במקום שדרך להיות מגולה כדאיתא בברכות שם כל המסתכל באצבע קטנה וכו' ובזה אין חילוק בין ק"ש [לשלא בשעת ק"ש] דלבעלה אין איסור אפילו בשעת ק"ש אבל במקומות המכוסים בזה יש חילוק דבשעת ק"ש אסור אפילו לבעלה, וכיון דיליף שמואל קול ממראה כמו כן יש בקול דיבורה דהיינו דרך חיבה כמו הכא אין חילוק אפילו בשעת ק"ש לבעלה מותר ולאחרים לעולם אסור, והיינו כמ"ש הרא"ש אבל בקול זמר שאין רגילות לשמוע דינו כמו במראה במקומות מכוסים והיינו כמ"ש הפוסקים הנ"ל דאסור לבעלה בשעת ק"ש, נמצא מימרא דשמואל חד הוא דקול שוה למראה בכל ענין ואין מחלוקת בין הפוסקים אלא דהרא"ש מפרש דברי שמואל כפשטא דקרא כי קולך ערב ומראיך נאוה דמשמע מסתמא בקול ומראה הרגילים והפוסקים הנ"ל מפרשים אותו לענין ק"ש לפי משמעות הסוגיא בברכות שם דמיירי בק"ש, אמנם בתלמידי ר"י כתב והביאו הב"י באו"ח שם דאפילו קול זמר אם הוא יכול לכווין לבו בתפילתו בענין שאינו שומע אותה ואינו משים לב אליה מותר וכו' וכן במראה אין איסור אלא שמסתכל אבל בראי' בעלמא מותר עכ"ל. וכן כתב המג"א בסי' קכ"ח ס"ק ל"ה וז"ל ועיין בסי' רכ"ט דמשמע דלשון להסתכל דוקא להסתכל הרבה וכו', וקצת ראי' מדכתיב בשמואל ותצאנה הנשים מכל הרי ישראל לשיר וגו' נהי לדעת הרמב"ם דאינו אלא מדרבנן כמ"ש הב"י שם די"ל דעדיין לא גזרו רבנן וכמ"ש לעיל לענין שימוש באשה אבל לדעת הפוסקים שם דהוא מדאורייתא צ"ל כמ"ש התר"י דאינו אלא במתכווין לשמוע ודו"ק:
1) The sugyos in Kiddushin and Brachos are separate statements of Shmuel, because Brachos includes prohibiting listening to hearing a woman sing while you say kriyas Shma.
2) According to the Rosh, they are the same statement. The sugya in Brachos is the main sugya because it includes psukim as sources for each ruling. And Shmuel deduces kol (her voice) from looking.
(to be continued)
Rashba
חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כד עמוד א
והא דאמר רב יצחק טפח באשה ערוה ואוקימנא באשתו ובק"ש פירש הראב"ד ז"ל דאפשר דוקא ממקום צנוע שבה ועלה קאתי ר"ח למימר דשוק באשה מקום צנוע וערוה הוא ואפילו לגבי בעלה אע"פ שאינו מקום צנוע באיש, אבל פניה ידיה ורגליה וקול דבורה שאינו זמר ושערה מחוץ לצמתה שאינו מתכסה אין חוששין להם מפני שהוא רגיל בהן ולא טריד, ובאשה אחרת אסור להסתכל בשום מקום ואפי' באצבע קטנה ובשערה ואסור לשמוע אפי' קול דבורה כדאמרינן בקדושין [ע' א'] לישדר מר שלמא לילתא אמר ליה הכי אמר שמואל קול באשה ערוה, ואלא מיהו נראה דדוקא קול של שאלת שלום או בהשבת שלום כי התם דאיכא קרוב הדעת, והרב אלפסי ז"ל שלא הזכיר מכל זה כלום כתב הראב"ד ז"ל דאפשר דמשום דאמרינן לעיל עגבות אין בהן משום ערוה סבור הרב ז"ל דכ"ש טפח ושוק ושערה וקול, וכתב הוא ז"ל דלא מן השם הוא זה אלא הכא משום דמטריד וברואה, ועגבות הא פרישנא דוקא דנפשיה ובאשתו בשאינו רואה ואע"פ שנוגע, דכל שאינו רואה משום נגיעה לבד לא מטריד הואיל וגס בה.
Highlight: This sugya is talking about reciting Kriyas Shma in front of his wife who has certain areas uncovered...Shok, even though it is not a private part of a man, for his wife it must be covered [for him to recite Shma], but her face, arms, legs, her speaking voice (as apposed to her singing voice), the hair outside her kerchief is of no concern (i.e., is not prohibited to say Kriyas Shma if they are uncovered) because these are usual....for another woman [i.e., not his wife] one may not look at any part, even her little finger...or her speaking voice, but it seems thatr only speaking voice when it is a discussion to her well-being because that involves kiruv hada'as.
רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף יז עמוד א
ערוה בעששית אסור לקרוא ק"ש כנגדה וכתב רבינו האי גאון ז"ל דהוא הדין לכל אשה שמגלה טפח במקום מכוסה שבה שאסור לקרוא כנגדה דטפח באשה ערוה וכן אין לו לקרות בשעה שמנגנת דקול באשה ערוה אבל כנגד פניה או כנגד מקום שאין דרך לכסות או בשעה שמדברת כדרכה מותר ואפי' בשעה שמנגנת אם הוא יכול לכוין בלבו לתפלתו בענין שאינו שומע אותה ואינו משים לבו אליה מותר ואין לו להפסיק קריאתו וכן כשמגולה טפח אינו אסור אלא כשמסתכל בה אבל בראייה בעלמא מותר:
Rabbeinu Yonah says one may not recite Shma in a place where a woman has a part that is usually covered uncovered, but her face or a regularly uncovered part of her body or her speaking voice, one may recite Shma...Even if she is singing, if he can concentrate so that he cannot hear her voice and does not pay attention to her, and he should not interrupt his Shma. If part of her body becomes revealed [during his recitation] it is only prohibited to look intently at that area, but his allowed to say shma if he sees a brief glimpse [of the uncovered area].
מרדכי מסכת ברכות פרק מי שמתו
והכא נמי אמרינן הכא בתלמודא טפח באשה ערוה אפילו באשתו פי' טפח שדרכה להתכסות וכן שוק* וקול באשה ערוה ופי' רב האי גאון דכל הני לענין ק"ש **וכתב הר"א ממיץ בס"י הלכך אסור לומר דבר שבקדושה בשמיעת קול שיר של אשה ובעונותינו בין העובדי ככובים אנו יושבים ועת לעשות לה' הפרו תורתך הלכך אין אנו נזהרין מללמוד בשמיעת קול שיר נשים ארמאות וכ"פ בה"ג וכ"פ ר"ח כדברי ר' (*יהודאי) [*האי] גאון וכתב ראבי"ה כל הדברים שהזכרנו למעלה לערוה דוקא בדבר שאין רגילות להגלות אבל בתולה הרגילה בגלוי שער לא חיישינן דליכא הרהור:
Mordechai: Tefach of a woman is prohibited [to see], even of his wife. Meaning, a tefach which is usually covered, and shok, and the voice of a woman is erva. Rav Hai Gaon explained these are prohibitedin regard to reciting Shma in their presence. Rav A. of Metz said it is prohibited to say a davar shebikdusha when you hear a woman singing. And in our sins that we live among non-Jews, and "Eis Laasos Lashem Hefeiru Torasecha" (a verse allowing us to take certain Halachik liberties to strengthen observance of Torah and Mitzvos - Ed.), we do not refrain fro mstudying Torah when we hear non-Jewish women singing.... And Ravyah wrties everything mentioned above regarding erva is when it usually covered, but for an unmarried woman who keeps her hair uncovered, there is no concern [to prohibit seeing her hair] because it does not cause improper thoughts.
* The Mordechai, Implies shok is not one of the places normally covered. If it was, he wouldn't need to list it separately. UNLESS he holds like the Raavad cited by Rashba above - since in men it does not need to be covered, we need it explicitly mentioned. Or, it may an area that is at the border of anatamy that must be covered and in reality is sometimes covered but sometimes is uncovered. (Note: I always understood that the forbidden places ended at a joint. Anywhere else, there was no clear boundary. But the knee and elbow are clear boundaries.)
** Not like Rosh, who says the Gemara prohibits these areas for everything, not just for Kriyas Shma.
Now that we have seen how Rishonim explain the sugyos, there is a very important comment by the author of the Haflaah, in the Hamakneh, Kiddushin 70a
המקנה מסכת קידושין דף ע עמוד א
בגמ' א"ל הכי אמר שמואל קול באשה ערוה. כתב הב"ש בסימן כ"א בשם הרשב"א אע"ג דקול דיבורה שרי מ"מ מה שהוא משיב על שאלת שלומה גרע טפי דאיכא קירוב דעת, ולפ"ז הא דאמר בברכות בס"פ מי שמתו דאמר שמואל קול באשה ערוה וכתבו הפוסקים דהיינו לענין ק"ש וקול זמר. ולכאורה צ"ל תרי מימרא דשמואל נינהו, אבל הרא"ש בברכות כתב שם דהא דאמר שמואל קול באשה ערוה היינו לשמוע ולא לענין ק"ש, ונראה העיקר כיון דיליף מקרא כי קולך ערב ומראיך נאוה והיינו דקמ"ל שמואל דקול הוי ערוה כמו מראה וכיון דמצינו במראה דבא"א אסור להסתכל אפילו במקום שדרך להיות מגולה כדאיתא בברכות שם כל המסתכל באצבע קטנה וכו' ובזה אין חילוק בין ק"ש [לשלא בשעת ק"ש] דלבעלה אין איסור אפילו בשעת ק"ש אבל במקומות המכוסים בזה יש חילוק דבשעת ק"ש אסור אפילו לבעלה, וכיון דיליף שמואל קול ממראה כמו כן יש בקול דיבורה דהיינו דרך חיבה כמו הכא אין חילוק אפילו בשעת ק"ש לבעלה מותר ולאחרים לעולם אסור, והיינו כמ"ש הרא"ש אבל בקול זמר שאין רגילות לשמוע דינו כמו במראה במקומות מכוסים והיינו כמ"ש הפוסקים הנ"ל דאסור לבעלה בשעת ק"ש, נמצא מימרא דשמואל חד הוא דקול שוה למראה בכל ענין ואין מחלוקת בין הפוסקים אלא דהרא"ש מפרש דברי שמואל כפשטא דקרא כי קולך ערב ומראיך נאוה דמשמע מסתמא בקול ומראה הרגילים והפוסקים הנ"ל מפרשים אותו לענין ק"ש לפי משמעות הסוגיא בברכות שם דמיירי בק"ש, אמנם בתלמידי ר"י כתב והביאו הב"י באו"ח שם דאפילו קול זמר אם הוא יכול לכווין לבו בתפילתו בענין שאינו שומע אותה ואינו משים לב אליה מותר וכו' וכן במראה אין איסור אלא שמסתכל אבל בראי' בעלמא מותר עכ"ל. וכן כתב המג"א בסי' קכ"ח ס"ק ל"ה וז"ל ועיין בסי' רכ"ט דמשמע דלשון להסתכל דוקא להסתכל הרבה וכו', וקצת ראי' מדכתיב בשמואל ותצאנה הנשים מכל הרי ישראל לשיר וגו' נהי לדעת הרמב"ם דאינו אלא מדרבנן כמ"ש הב"י שם די"ל דעדיין לא גזרו רבנן וכמ"ש לעיל לענין שימוש באשה אבל לדעת הפוסקים שם דהוא מדאורייתא צ"ל כמ"ש התר"י דאינו אלא במתכווין לשמוע ודו"ק:
1) The sugyos in Kiddushin and Brachos are separate statements of Shmuel, because Brachos includes prohibiting listening to hearing a woman sing while you say kriyas Shma.
2) According to the Rosh, they are the same statement. The sugya in Brachos is the main sugya because it includes psukim as sources for each ruling. And Shmuel deduces kol (her voice) from looking.
(to be continued)
Subscribe to:
Posts (Atom)
