Wednesday, October 26, 2011
Wednesday, October 19, 2011
Negotiating for Prisoners
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף מה עמוד א מתני'. אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם; ואין מבריחין את השבויין, מפני תיקון העולם; רשב"ג אומר: מפני תקנת השבויין. גמ'. איבעיא להו: האי מפני תיקון העולם - משום דוחקא דצבורא הוא, או דילמא משום דלא לגרבו ולייתו טפי? ת"ש: דלוי בר דרגא פרקא לברתיה בתליסר אלפי דינרי זהב. אמר אביי: ומאן לימא לן דברצון חכמים עבד? דילמא שלא ברצון חכמים עבד.
תוספות מסכת גיטין דף מה עמוד א דלא ליגרבו ולייתו - והא דתניא בפ' נערה (כתובות נב.) נשבית והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה פעם ראשון פודה שאני אשתו דהויא כגופו יותר מבתו דהכא ועל עצמו לא תיקנו שלא יתן כל אשר לו בעד נפשו ור' יהושע בן חנניא דפרקיה לההוא תינוק בממון הרבה בהניזקין (לקמן דף נח.) לפי שהיה מופלג בחכמה אי נמי בשעת חורבן הבית לא שייך דלא ליגרבו.
ר"ן על הרי"ף מסכת גיטין דף כג עמוד א או דילמא דלא ליגרו בהו ולייתו טפי. כלומר כדי שלא ימסרו עובדי כוכבים נפשם עליהם לגנוב מהם הרבה מפני שמוכרין אותם ביוקר ונפקא מינה אם יש לו אב עשיר או קרוב שרוצה לפדותו בדמים הרבה ולא יטילהו על הצבור. ואמרינן. תא שמע דלוי בר דרגא פרקא לברתיה בתריסר אלפי דינרי. אלמא דמתני' משום דוחקא דצבורא הוא ודחי אביי מאן נימא לן דברצון חכמים עבד דילמא שלא ברצון חכמים עבד הילכך בעיין הכא לא איפשיטא וי"א דאפ"ה מיפשטא מדתניא בפ' נערה שנתפתתה (דף נב א) נשבית והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה פעם ראשונה פודה מכאן ואילך רצה פודה רצה אינו פודה רבן שמעון בן גמליאל אומר אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהן מפני תקון העולם אלמא לרבן שמעון בן גמליאל אע"ג דליכא דוחקא דצבורא כי התם דבעל חייב לפדותה אין פודין כי היכי דלא ניגרי בהו ופסק שם הרי"ף ז"ל כרשב"ג ונראה שפסק כן משום דסתם מתני' דהכא כותיה וליכא למימר דת"ק דהתם נמי מודה כסתמא דמתני' אלא דאיהו ורשב"ג בטעמא דתקנתא פליגי דת"ק סבר דמשום דוחקא דצבורא הוא ומשום הכי אמר דפעם ראשונה פודה אפי' עד עשרה בדמיה כיון דליכא הכא דוחקא דצבורא דהא בעל חייב לפדותה ורשב"ג סבר דמשום דלא ניגרי בהו הוא. דלא משמע הכי דמתניתין דהכא ודרשב"ג בחד לישנא מיתנו ומדטעמיה דרשב"ג כי היכי דלא ניגרו בהו משמע דטעמא דמתני' נמי משום הכי הוא ות"ק דהתם לית ליה מתני' כלל הילכך בעיין מיפשטא מההיא אע"ג דלא איפשטא הכא ואשכחן דכוותיה בעיא דלא מיפשטא בדוכתא ומיפשטא מדוכתא אחריתי דלעיל בגמ' [דף מב ב] איבעיא לן (מחוסר) [מעוכב] גט שחרור אם אוכל בתרומה אי לא ובמס' כריתות בפרק המביא אשם תלוי (דף כד ב) אסיקנא דרשב"ג סבר דאוכל בתרומה ומשמע התם דהלכתא כותיה וכ"נ דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ח מהלכות מתנות עניים אין פודין את השבויין ביותר על דמיהן מפני תקון העולם שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותן וכי תימא אם כן תקשי לן ההיא דאמרינן לקמן בפ' הניזקין (דף נח א) דר' יהושע פדה לאותו תינוק בממון הרבה יש לומר דמפני שהכיר בו שהוא תלמיד ותיק עשה כן שתלמיד חכם אין לנו כיוצא בו ולא חיישינן לפדיונו כלל אלא פודין אותו בכל מה שיכולין לפדותו וקודם לפדות למלך ישראל כדאיתא בהוריות (דף יג א) ול"נ דבעיין מהתם לא מפשטא דכיון דחיישי' לדוחקא דצבורא כ"ש דאיכא למיחש לדוחקא דבעל שלא לחייבו בתקנת חכמים לפדותה יותר מכדי דמיה ואם איתא דהוה מיפשטא מההיא ברייתא הוה להו בגמ' לאיתויי הכא. אבל נראה שדעת הראשונים ז"ל היה דכיון דלא מיפשטא ואיכא למיחש לתקלה אין פודין דשב ואל תעשה שאני ועוד דכיון דבגמ' פשט לה מההיא דלוי בר דרגא לא שבקינן פשטין דתלמודא משום ספיקא דאביי דאמר מאן לימא לן:
This Ran leads to an interesting discussion about where there is a baya dlio ifshita in one place and there is a maskana in another place. For example this Milchamos that Rabi Akiva Eiger cites: מלחמת ה' מסכת ברכות דף יב עמוד א ואל תתמה שיש כיוצא בזה בתלמוד בעיות שלא נפשטו במקומן ובמקום אחר מתברר עיקרן שתים מהן בפרק השולח דאבעיא להו אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן מאי טעמא אי משום דוחקא דציבורא אי משום דלא נגרי בהו ולא אפשוט בדוכתא ואפשיט מההיא דתניא במסכת כתובות נשבית והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה וכו' וכן כתבו הגאונים שם ואחרת באותו הפרק מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה או לא ולא אפשיטא כלל ובמסכת כריתות אמרו קסבר מעוכב גט שחרור אוכל ועוד בפרק החובל ביישו ישן ומת מהו ולא איפשיטא ובפ' אלו הן הנחנקין אמר רב ששת ביישו ישן ומת פטור וכך היא גרסתו של רבינו שלמה שם ובפרק אין בין המודר אבעיא להו כהני שלוחי דידן הוו או שלוחי דרחמנא הוו ולא אפשיטא ובמסכת קדושין ובמקומות אחרים אמר רב הונא בריה דרב יהושע הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו ולא אפשיטא מינה בדוכתא ובגמ' עצמה בפ"ק דערכין דמי ראשי לגבי מזבח מהו נדון בכבודו תיקו והתם אתמר בשמעתא דלעיל והא מבעי מבעיא לך כי אבעיא ליה מקמי דשמעית להא מתניתא השתא דשמעית להא מתניתא לא אבעיא לי וכיוצא באלה סתומות ומפורשות רבות במקומות אחרים כ"ש בכאן שאין פשטא של בעיא זו אלא מסוגיות השמועות ודברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר: But that is slightly off topic.
תוספות מסכת גיטין דף נח עמוד א כל ממון שפוסקין עליו - כי איכא סכנת נפשות פודין שבויין יותר על כדי דמיהן כדאמרינן בפרק השולח (לעיל דף מד. /מז./) גבי מוכר עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים כ"ש הכא דאיכא קטלא אי נמי משום דמופלג בחכמה היה.
Shulchan Aruch does not mention the heter to redeem the captive when the captive's life is in danger. שולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רנב סעיף ד ד אין פודין השבויים (ד) יותר (ה) מכדי דמיהם, מפני תיקון העולם, ה ו] שלא יהיו האויבים מוסרים עצמם עליהם לשבותם. ז] אבל אדם יכול לפדות את עצמו בכל מה שירצה. ח] וכן לת"ח, או אפילו אינו ת"ח אלא שהוא תלמיד חריף ואפשר שיהיה אדם גדול, פודים אותו בדמים מרובים. (ואם אשתו כאחר דמי או לא, עיין בטור אבן העזר סי' ע"ח
One may ask on this, what if the captive's life is in danger, but the danger is less than during the seizure? What I mean is that a soldier is in sakana, see
מנחת חינוך מצוה תכה ונוהג מצוה זו בכל איש ישראלי הן אנשים ונשים כמבואר בש"ס דמלחמות מצוה אפי' כלה מחופתה וכו' וכתב הרהמ"ח ועובר ע"ז ובא לידו ויכול להורגו מבלי שיסתכן בדבר וכו' וצ"ע נהי דכל המצות נדחים מפני הסכנה מ"מ מצוה זו דהתורה ציותה ללחום עמהם וידוע דהתורה לא תסמוך דיני' על הנס כמבואר ברמב"ן ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה א"כ חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהוא סכנה. א"כ דחוי' סכנה במקום הזה ומצוה להרוג אותו אף שיסתכן וצ"ע:
As a prisoner of war, he is in much less imminent danger. True, being held by a group of terrorist that do not adhere to the Geneva convention (I think Israel never signed it either but they respect international law) may still be big sakana, v'tzarich iyun. Also, we think of "dmeihem" as money. Barter for goods, in place of money, would probably be the same din. In fact, Ben Hecht in his book "Perfidy" says that Hitler yemach shemo offered to trade the lives of a million [Romaninan] Jews for trucks, soap, tea and coffee (but no one met his offer, maybe no one even considered it). Goods would most probably be the same as money. But is there an allowance for an exchange of "prisoners" or people? What if you are exchanging murderers with blood on their hands?
There are many cheshbonos to make and it is very difficult. Vehu rachum yechaper avon velo yashchis.
Rabbi J. David Bleich in Contemporary Halakhic Problems, Volume 1:
תוספות מסכת גיטין דף מה עמוד א דלא ליגרבו ולייתו - והא דתניא בפ' נערה (כתובות נב.) נשבית והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה פעם ראשון פודה שאני אשתו דהויא כגופו יותר מבתו דהכא ועל עצמו לא תיקנו שלא יתן כל אשר לו בעד נפשו ור' יהושע בן חנניא דפרקיה לההוא תינוק בממון הרבה בהניזקין (לקמן דף נח.) לפי שהיה מופלג בחכמה אי נמי בשעת חורבן הבית לא שייך דלא ליגרבו.
ר"ן על הרי"ף מסכת גיטין דף כג עמוד א או דילמא דלא ליגרו בהו ולייתו טפי. כלומר כדי שלא ימסרו עובדי כוכבים נפשם עליהם לגנוב מהם הרבה מפני שמוכרין אותם ביוקר ונפקא מינה אם יש לו אב עשיר או קרוב שרוצה לפדותו בדמים הרבה ולא יטילהו על הצבור. ואמרינן. תא שמע דלוי בר דרגא פרקא לברתיה בתריסר אלפי דינרי. אלמא דמתני' משום דוחקא דצבורא הוא ודחי אביי מאן נימא לן דברצון חכמים עבד דילמא שלא ברצון חכמים עבד הילכך בעיין הכא לא איפשיטא וי"א דאפ"ה מיפשטא מדתניא בפ' נערה שנתפתתה (דף נב א) נשבית והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה פעם ראשונה פודה מכאן ואילך רצה פודה רצה אינו פודה רבן שמעון בן גמליאל אומר אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהן מפני תקון העולם אלמא לרבן שמעון בן גמליאל אע"ג דליכא דוחקא דצבורא כי התם דבעל חייב לפדותה אין פודין כי היכי דלא ניגרי בהו ופסק שם הרי"ף ז"ל כרשב"ג ונראה שפסק כן משום דסתם מתני' דהכא כותיה וליכא למימר דת"ק דהתם נמי מודה כסתמא דמתני' אלא דאיהו ורשב"ג בטעמא דתקנתא פליגי דת"ק סבר דמשום דוחקא דצבורא הוא ומשום הכי אמר דפעם ראשונה פודה אפי' עד עשרה בדמיה כיון דליכא הכא דוחקא דצבורא דהא בעל חייב לפדותה ורשב"ג סבר דמשום דלא ניגרי בהו הוא. דלא משמע הכי דמתניתין דהכא ודרשב"ג בחד לישנא מיתנו ומדטעמיה דרשב"ג כי היכי דלא ניגרו בהו משמע דטעמא דמתני' נמי משום הכי הוא ות"ק דהתם לית ליה מתני' כלל הילכך בעיין מיפשטא מההיא אע"ג דלא איפשטא הכא ואשכחן דכוותיה בעיא דלא מיפשטא בדוכתא ומיפשטא מדוכתא אחריתי דלעיל בגמ' [דף מב ב] איבעיא לן (מחוסר) [מעוכב] גט שחרור אם אוכל בתרומה אי לא ובמס' כריתות בפרק המביא אשם תלוי (דף כד ב) אסיקנא דרשב"ג סבר דאוכל בתרומה ומשמע התם דהלכתא כותיה וכ"נ דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ח מהלכות מתנות עניים אין פודין את השבויין ביותר על דמיהן מפני תקון העולם שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותן וכי תימא אם כן תקשי לן ההיא דאמרינן לקמן בפ' הניזקין (דף נח א) דר' יהושע פדה לאותו תינוק בממון הרבה יש לומר דמפני שהכיר בו שהוא תלמיד ותיק עשה כן שתלמיד חכם אין לנו כיוצא בו ולא חיישינן לפדיונו כלל אלא פודין אותו בכל מה שיכולין לפדותו וקודם לפדות למלך ישראל כדאיתא בהוריות (דף יג א) ול"נ דבעיין מהתם לא מפשטא דכיון דחיישי' לדוחקא דצבורא כ"ש דאיכא למיחש לדוחקא דבעל שלא לחייבו בתקנת חכמים לפדותה יותר מכדי דמיה ואם איתא דהוה מיפשטא מההיא ברייתא הוה להו בגמ' לאיתויי הכא. אבל נראה שדעת הראשונים ז"ל היה דכיון דלא מיפשטא ואיכא למיחש לתקלה אין פודין דשב ואל תעשה שאני ועוד דכיון דבגמ' פשט לה מההיא דלוי בר דרגא לא שבקינן פשטין דתלמודא משום ספיקא דאביי דאמר מאן לימא לן:
This Ran leads to an interesting discussion about where there is a baya dlio ifshita in one place and there is a maskana in another place. For example this Milchamos that Rabi Akiva Eiger cites: מלחמת ה' מסכת ברכות דף יב עמוד א ואל תתמה שיש כיוצא בזה בתלמוד בעיות שלא נפשטו במקומן ובמקום אחר מתברר עיקרן שתים מהן בפרק השולח דאבעיא להו אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן מאי טעמא אי משום דוחקא דציבורא אי משום דלא נגרי בהו ולא אפשוט בדוכתא ואפשיט מההיא דתניא במסכת כתובות נשבית והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה וכו' וכן כתבו הגאונים שם ואחרת באותו הפרק מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה או לא ולא אפשיטא כלל ובמסכת כריתות אמרו קסבר מעוכב גט שחרור אוכל ועוד בפרק החובל ביישו ישן ומת מהו ולא איפשיטא ובפ' אלו הן הנחנקין אמר רב ששת ביישו ישן ומת פטור וכך היא גרסתו של רבינו שלמה שם ובפרק אין בין המודר אבעיא להו כהני שלוחי דידן הוו או שלוחי דרחמנא הוו ולא אפשיטא ובמסכת קדושין ובמקומות אחרים אמר רב הונא בריה דרב יהושע הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו ולא אפשיטא מינה בדוכתא ובגמ' עצמה בפ"ק דערכין דמי ראשי לגבי מזבח מהו נדון בכבודו תיקו והתם אתמר בשמעתא דלעיל והא מבעי מבעיא לך כי אבעיא ליה מקמי דשמעית להא מתניתא השתא דשמעית להא מתניתא לא אבעיא לי וכיוצא באלה סתומות ומפורשות רבות במקומות אחרים כ"ש בכאן שאין פשטא של בעיא זו אלא מסוגיות השמועות ודברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר: But that is slightly off topic.
תוספות מסכת גיטין דף נח עמוד א כל ממון שפוסקין עליו - כי איכא סכנת נפשות פודין שבויין יותר על כדי דמיהן כדאמרינן בפרק השולח (לעיל דף מד. /מז./) גבי מוכר עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים כ"ש הכא דאיכא קטלא אי נמי משום דמופלג בחכמה היה.
Shulchan Aruch does not mention the heter to redeem the captive when the captive's life is in danger. שולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רנב סעיף ד ד אין פודין השבויים (ד) יותר (ה) מכדי דמיהם, מפני תיקון העולם, ה ו] שלא יהיו האויבים מוסרים עצמם עליהם לשבותם. ז] אבל אדם יכול לפדות את עצמו בכל מה שירצה. ח] וכן לת"ח, או אפילו אינו ת"ח אלא שהוא תלמיד חריף ואפשר שיהיה אדם גדול, פודים אותו בדמים מרובים. (ואם אשתו כאחר דמי או לא, עיין בטור אבן העזר סי' ע"ח
One may ask on this, what if the captive's life is in danger, but the danger is less than during the seizure? What I mean is that a soldier is in sakana, see
מנחת חינוך מצוה תכה ונוהג מצוה זו בכל איש ישראלי הן אנשים ונשים כמבואר בש"ס דמלחמות מצוה אפי' כלה מחופתה וכו' וכתב הרהמ"ח ועובר ע"ז ובא לידו ויכול להורגו מבלי שיסתכן בדבר וכו' וצ"ע נהי דכל המצות נדחים מפני הסכנה מ"מ מצוה זו דהתורה ציותה ללחום עמהם וידוע דהתורה לא תסמוך דיני' על הנס כמבואר ברמב"ן ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה א"כ חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהוא סכנה. א"כ דחוי' סכנה במקום הזה ומצוה להרוג אותו אף שיסתכן וצ"ע:
As a prisoner of war, he is in much less imminent danger. True, being held by a group of terrorist that do not adhere to the Geneva convention (I think Israel never signed it either but they respect international law) may still be big sakana, v'tzarich iyun. Also, we think of "dmeihem" as money. Barter for goods, in place of money, would probably be the same din. In fact, Ben Hecht in his book "Perfidy" says that Hitler yemach shemo offered to trade the lives of a million [Romaninan] Jews for trucks, soap, tea and coffee (but no one met his offer, maybe no one even considered it). Goods would most probably be the same as money. But is there an allowance for an exchange of "prisoners" or people? What if you are exchanging murderers with blood on their hands?
There are many cheshbonos to make and it is very difficult. Vehu rachum yechaper avon velo yashchis.
Rabbi J. David Bleich in Contemporary Halakhic Problems, Volume 1:
Sunday, October 16, 2011
Rav Ahron Soloveichik's 10th Yahrzeit
In Memory of my Rebbi, Hagaon Harav Ahron Halevi Soloveichik zt"l on today, his tenth yahrzeit.
In a teaching that he gave many times, including at the hesped for his mother, Rav Ahron explained the midrash which says that Iyov did not find comfort after all the trials that he suffered until G-d showed him a sukkah. What was so special about the sukkah that it eased Iyov’s mind, after all of the lengthy addresses of his friends failed to do so? Rav Ahron explained that a sukkah is halachically valid even if it has only two complete walls and a fraction of a third wall. The halacha provides for the use of our imagination to create virtual walls. Imaginary walls, said Rav Ahron, can be as real as actual walls, just as imaginary numbers in mathematics are as valid as real numbers. Iyov realized that despite the loss of his children, he could imagine them and in that way their void was not as noticeable.
Below is a brief biographical sketch of Rav Ahron I was asked to write for a magazine. They decided not to publish it, so I present it here, and I reiterate, it is very brief.
Rav Ahron Halevi Soloveichik Article Revised
In a teaching that he gave many times, including at the hesped for his mother, Rav Ahron explained the midrash which says that Iyov did not find comfort after all the trials that he suffered until G-d showed him a sukkah. What was so special about the sukkah that it eased Iyov’s mind, after all of the lengthy addresses of his friends failed to do so? Rav Ahron explained that a sukkah is halachically valid even if it has only two complete walls and a fraction of a third wall. The halacha provides for the use of our imagination to create virtual walls. Imaginary walls, said Rav Ahron, can be as real as actual walls, just as imaginary numbers in mathematics are as valid as real numbers. Iyov realized that despite the loss of his children, he could imagine them and in that way their void was not as noticeable.
With the petirah of our rebbi, his students felt a tremendous void. How can we go on without being able to ask Rebbe our shailos? How should we act, without the cogent advice he readily and patiently bestowed to us? The answer is that the Sukkah still has four walls. Rav Ahron imbued all of his talmidim with kochos and a connection to the mesorah of Brisk. By reviewing the shiurim we heard from him, and by recalling the many inspirational acts of chesed he did, he is still with us. May his memory be a blessing.
Below is a brief biographical sketch of Rav Ahron I was asked to write for a magazine. They decided not to publish it, so I present it here, and I reiterate, it is very brief.
Rav Ahron Halevi Soloveichik Article Revised
Thursday, October 6, 2011
Re Hesped for HaRav Rivkin
I have a recording of the hespedim of Rav Rivkin zt"l but there quality is not high enough to post. I listened and was able to hear everything but it was in controlled conditions with high volume. So I apologize that although it was my intent to post the hespedim, I will not because the sound quality is not good enough.
UPDATE: The Young Israel of St. Louis posted the hespedim here.
UPDATE: The Young Israel of St. Louis posted the hespedim here.
Sunday, October 2, 2011
Baruch Dayan HaEmes
After Shabbos Shuva, Harav Sholom Rivkin, Chief Rabbi of St. Louis, MO, passed away after a lengthy illness.
UPDATE (10:30 am) The levaya will take place at 4715 McPherson Ave, St. Louis, today at 5:00 pm.
more UPDATE (1:45 pm) The levaya has been changed and will take place at 8:30 pm at the Young Israel. May the entire community show proper Kavod Hatorah and may their doing so be a zechus for them during these Aseres Yemai Teshuva.
UPDATE (10:30 am) The levaya will take place at 4715 McPherson Ave, St. Louis, today at 5:00 pm.
more UPDATE (1:45 pm) The levaya has been changed and will take place at 8:30 pm at the Young Israel. May the entire community show proper Kavod Hatorah and may their doing so be a zechus for them during these Aseres Yemai Teshuva.
Subscribe to:
Posts (Atom)
