Monday, January 31, 2011

Korban of the Ger

I feel this post does not violate my declaration that I will not discuss geirus issues on this blog because Kerisos 9 says because of "ledoroseichem" we have geirus even when there is no Beis Hamikdash. And see Tosfos, Gittin 88b s.v. bemilsa. Bimhera yibaneh beis Hamikdash (Sukkah 41).

In Parshas Bo (12:48) vechi yagur itcha ger b'artzichem v'asah pesach laHashem, himol lo kol zachar.... Rashi brings a Mechilta: maybe anyone who becomes a ger should bring a korban pesach right away, talmud lomar v'haya k'ezrach ha'aretz....

What is the hava amina that a ger should bring a Korban Pesach right away?

Now, gerus requires milah, tevila and korban. See Rambam, Hilchos Isurei Biah 13:1-4. The Rambam says the source of korban for all of Klal Yisrael is at the end of Mishpatim (24:5). However, we can suggest that perhaps the Korban Pesach itself serves as a korban of geirus. Therefore every ger should bring one. The drasha teaches that they bring a different korban, not a korban pesach.

The Meshech Chachma (Bamidbar 9:7) does suggest this, that a Korban Pesach serves as a korban pesach in place of the regular korban of a ger.

And see Harirei Kedem II 57 about this.

2 comments:

The Talmid said...
This comment has been removed by the author.
The Talmid said...

See Meshech Chochma end of Balak
משך חכמה במדבר פרשת בלק - פינחס פרק כה ג
ודע דאחרי מעשה דשטים - דלפי המדרש נגזר עליהם לזרותם בארצות - היה להם אחרי זה דין גירות חדש, והיו צריכים מילה - שמלן יהושע - וטבילה, והרצאת דמים זה היה הפסח. וזה שאמר בגמרא פרק הערל, (יבמות עא, ב) מלו וטבלו ועשו פסחיהם בטהרה, וכמו גר, והם יצאו בפסח, כמו במתן תורה שהקריבו שלמים (שמות כד, ה).

a) Is Liehitaso, Meshech Chachma (Bamidbar 9:7) discussed in the post.

b) this might be an entree into a discussion about hafkaas geirus for oveid avodah zarah, though it can be pushed off because Bnei Yisrael only had a partial geirus at Har Sinai - whether they accepted Kedushas Haklal, but theyir kedushas haprat was unaffected by this aveira, is a discussion, but it may be similar to a Rogachover.

R' J. David Bleich in Contemporary Halakhic Problems, vol 1, p 172 - machlokes R' Goren/R' Zolti in understanding Zofnas Paneiach Issurei Biah 13:14
הלכה יד
[יד] אלא סוד הדבר כך הוא כו'. עי' בירושל' סנהדרין פ' ב' דהוה זה מחלוקת דתנאי דר"ש ור"י ע"ש ועיין בירושלמי קדושין פ' א' הל' א' דאותם גרים אם אח"כ באו להתגייר מקבלין אותם מיד ואין דוחין אותם וזהו כונת רבינו כאן בהל' ט"ו ועי' רש"י יבמות דף מ"ה ע"ב ד"ה בא ע"ש ומדברי רבינו כאן משמע דאם אח"כ עובד ע"ז בטלה הגירות מעיקרא והוה כמו הוכיח סופן על תחלתן ועי' תוס' ב"ק ד' ל"ח ע"ב וכ"מ ולכך אמרינן בבכורות דף ל' ע"ב דגבי גר הוה מומר לדבר אחד מומר לכל התורה לכו"ע, ועי' בהך דגיטין ד' מ"ה ע"ב גבי חזר לסורו מחמת יראה דכשר לכתוב ס"ת ובלא מחמת יראה מיקרי מין ועי' ע"ז דף ס"ה ע"א דאם קיבל עליו למול ולא מל יש עליו דין מין ועי' בדברי רבינו פ"ח מהל' מלכים הל' י' דלא פי' כן ואף דבאמת קשה הא אף אם חזר לסורו מחמת יראה מ"מ עכ"פ עבר על הך דמס"נ עי' תוס' ע"ז ד' נ"ד ע"א וסנהדרין ד' ע"ה ע"א וא"כ נקרא עכ"פ חשוד לדבר אחד וגבי גר הוה חשוד לכל התורה וצ"ל דמ"מ לאונסו שאני ועי' בה"ג הל' מילה דאם חזר לסורו יינו יי"נ כו' כמו הני דברים דחולין דף י"ג ע"א גבי מין ע"ש

Which in turn might be based on the Keren Orah, Yevamos 17 about Kusim
קרן אורה מסכת יבמות דף יז עמוד א
גמרא איכא דאמרי. א"ל לא זזו משם עד שעשאום כעובדי כוכבים גמורים. ואפשר לומר דלענין קדושין קאמר דעשאום כעובדי כוכבים, דלענין זה הפקיעו הקדושין, אבל לשאר מילי לכאורה אי אפשר לעשות כעובד כוכבים, כיון שמן הדין ישראלים הם. אבל מלישנא דקרא דמייתי כי בנים זרים ילדו משמע דלכל מילי כעובד כוכבים שוינהו, ועל פי הנביאים ורוח הקודש נעשה זאת. ואפשר דכל שנטמע בימים הקדמונים בין עובדי כוכבים היה דינו לגמרי כעובד כוכבים, ויש לקיים בזה דברי מהרש"ל ז"ל שכתב לעיל (ט"ז ע"ב) בתוס' ד"ה אמוראי נינהו דכל שנהג מעצמו כעובד כוכבים לא היה לו דין ישראל, ומהרש"א ז"ל הקשה עליו דהא ישראל מומר הוה. ולפי הנ"ל י"ל דכל שנטמע בין העובדי כוכבים הרי היה בכלל תקנה זו להעשות כעובדי כוכבים גמור.

ולענין מה שאמרו ז"ל (חולין ו' ע"א) על הכותים דעשאום כעובדי כוכבים נחלקו הפוסקים אי גם לכל מילי שוינהו כעובדי כוכבים. ומכאן ראיה דעובדי כוכבים גמורים הם. ויש לחלק ודו"ק. ועיין בזה במרדכי פרק החולץ (סימן כט) לענין יבם מומר דדעת הגאונים ז"ל דאינה צריכה חליצה, ודברי הר"ר אברהם הגדול שם. ומהא דקאמר לקמן רב כהנא קמיה דרב יהודה עתידי ישראל דעבדי יומא טבא כי חרבה תרמוד, ופרש"י ז"ל משום שיש בהם ממזרים ומטמעי בישראל ופוסלין אותן, משמע דדוקא ההוא דרא שווינהו כעובדי כוכבים, אבל לא בשאר הנטמעים. דהא תרמוד גם כן נטמעו בין העמים ואפילו הכי יש בהם חששת ממזרות. אלא דבלאו הכי יש לדקדק בדברי רש"י ז"ל דהא פסולי דתרמוד הוא משום עבדי שלמה, ולמ"ד דכותי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. אבל רב יהודה ס"ל דהולד כשר, ואם כן כשרים הם. וי"ל דמכל מקום מתערבין זה בזה וזה נושא אחותו וזה נושא בתו, כמ"ש רש"י ז"ל לעיל בהא דאמר ר"י וכולן לפסול ע"ש.